לשכת הפרווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:P8170082_1.JPG|שמאל|ממוזער|
[[קובץ:Temple sketch- parva.png|שמאל|ממוזער|
'''לשכת הפרווה''' הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של [[העזרה]] של [[בית המקדש השני]].{{הערה|1=אותו דבר אמור לגבי [[לשכת המדיחין]] ו[[לשכת המלח]]- גם שתי הלשכות האלה מופיעות במקור אחד כשוכנות בדרום ולפי מקור שני כשוכנות בצפון}} בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות ש[[קורבן (יהדות)|הוקרבו]], ועל גגה שכן [[מקווה טהרה]], שבו היה טובל [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]].
==
ה[[משנה]] ב[[מסכת מידות]] מציינת את מיקומה של הלשכה בצפון (ה, א לפי [[כתב יד קאופמן]]):
:
גרסה סותרת נמצאת בציטוט של משנה זו ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת יומא]] (יט, א), שגורס {{ציטוטון|שבדרום: לשכת המלח...}}
==השימוש בלשכה==
===עיבוד עורות===
בלשכה רוכזו העורות שהופשטו מן הקורבנות במהלך השבוע, ובה היו מולחים אותם כדי לשמרם ומחלקים אותם בין הכהנים בכל ערב [[שבת]]. כך מספרת ה[[תוספתא]] ([[מסכת מנחות|מנחות]] יג, ד):
:"בראשונה היו מכניסין עורות קדשים ללשכת בית הפרווה, והיו מחלקין אותו בערבית לכל בית אב שבאותו היום, והיו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע. התקינו שיהו מחלקין אותו בערבי שבת לכל משמר ומשמר, ועדיין היו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים; אמרו: לא היו ימים מועטין עד שחיפו כהנים פני כל האולם בטבלאות של זהב...".
===בית טבילה===
על גגה של הלשכה היה מקווה טהרה ("בית טבילה") לצורך הכהן הגדול, שהיה נחשב כחלק מן ה[[ההיכל|קודש]] (העזרה). כך, לא יכול היה הכהן הגדול לטבול בה לפני תחילת העבודה ביום הכיפורים, שכן היה עליו לטבול בטרם ייכנס לקודש. שאר הטבילות (ארבע מתוך חמש) נערכו באותו מקווה.
שורה 21 ⟵ 23:
== מקור השם ==
===מכשף ששמו 'פרווה'===
לפי דברי [[רב יוסף]] בתלמוד הבבלי (יומא לה, א), נקראה לשכת הפרווה על שם [[מכשפה|מכשף]] ("אמגוש") בשם זה. רבים תמהו, כיצד ייתכן לקרוא שם מקום במקדש על שמו של נוכרי מכשף, ומה היו הנסיבות שגרמו לכך; בעניין זה נחלקו הדעות: דעת ה[[גאונים]], המובאת ב[[ספר הערוך]] (וכן דעת הרמב"ם בפירושו למשנה), היא כי היה זה מכשף נוכרי שחצב מנהרה נסתרת אל מתחת לבית [[קודש הקודשים]], במטרה לצפות בעבודת הכהן הגדול, אולם הכהנים גילוהו והרגוהו כדין [[גוי]] הנכנס להר הבית, ולמען ישמעו ויראו שלא לזלזל בקדושת המקדש קראו ללשכה על שמו, לדראון עולם. על פי [[מנחם המאירי]], היה זה מכשף יהודי ש[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ותרם מקווה זו הנקראת על שמו. ר' [[עובדיה מברטנורא]], בפירושו למשנה (מידות ה, ג), כתב: "אדם מכשף ששמו 'פרווה' בנה אותה לשכה על ידי מכשפוּת ונקראת על שמו".▼
▲דעת ה[[גאונים]], המובאת ב[[ספר הערוך]] (וכן דעת הרמב"ם בפירושו למשנה), היא כי היה זה מכשף נוכרי שחצב מנהרה נסתרת אל מתחת לבית [[קודש הקודשים]], במטרה לצפות בעבודת הכהן הגדול, אולם הכהנים גילוהו והרגוהו כדין [[גוי]] הנכנס להר הבית, ולמען ישמעו ויראו שלא לזלזל בקדושת המקדש קראו ללשכה על שמו, לדראון עולם.
ב[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] מופיעה הדעה כי הייתה זו יצירה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] שהסתייעה ב[[חוק כלים שלובים]] על מנת להעלות את המים לקומה השנייה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיוון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.
===
[[ר' שמעיה]] כותב בפירושו למסכת מידות (וכן סובר גם ה'תוספות יום טוב'), שלשכה זו נקראה על שם עורות ה'''פרים''' שהיו מולחים בה, ורק בית הטבילה שעל גבה נקרא בשם 'פרוה' על שם המכשף שבנאו.
שורה 40 ⟵ 34:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{המקדש}}
| |||