הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 1,738 בתים ,  לפני שנה
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג))
 
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\690\040\j06&fileName=19040690.J06&type=2 בג"ץ 4069/19 סלאח נ' מנכ"ל משרד החינוך(18.6.2019)]}}.
 
===נזיקין===
בהתייחס לתביעות בנזיקין על רשלנות הרשויות בביצוע תפקידי רישוי ופיקוח הסתייג מעמדת [[יעל וילנר]] וכתב{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18017510.R13|סוג=ע"א|עותר=עיריית אשקלון|משיב=פלוני|ניתן ב=2 באוקטובר 2019}}}}:
:"השופטת וילנר הדגישה בחוות דעתה כי הרחבת אחריות רשויות המדינה בנזיקין במקרים בהם המזיק הישיר פטור מאחריות עלולה להביא ל-"הצפתן" בתביעות נזיקין רבות ולפגוע בציבור משלמי המסים המממן את תשלום הפיצוי. אלא שלמול נימוקים אלו ניצבים שיקולים מתחרים רבים. כך למשל, ספק אם נכון ומוצדק לגלגל את עלות התרשלותה של הרשות על כתפיו של הנפגע המזדמן אשר איתרע מזלו ורשלנותה הסבה לו נזק. לדידי, במקרים מסוג אלו מוטב להטיל את עלות רשלנותה של הרשות על פני הציבור כולו – ולא להותיר את הנפגע ללא סעד. השיקולים התומכים בהטלת אחריות נזיקית על רשויות ציבוריות עמדו ביסוד המגמה אשר השתרשה בעשורים האחרונים לפיה יש דווקא להרחיב את אחריותן בנזיקין. ... יודגש כי אין במגמה זו כשלעצמה כדי להפוך את המדינה ל"מבטחת על", אלא להשוות את מעמד גופי המדינה לכל גוף מאוגד אחר האחראי על נזקי רשלנותו."
 
===תיקים מרכזיים===