הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת כרם ביבנה"

נוספו 300 בתים ,  לפני 9 חודשים
(שחזור חלקי. הרשימות מוקפאות, נא להשתמש בקטגוריות. אין צורך לדווח על כל שיעור, נא להיכנס לפרופורציות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941{{הערה|{{הצופה||הנגבה|1942/02/22|00304}}}} והחלה בסוף 1946{{הערה|{{הצופה||כרם ביבנה|1946/11/12|00204}}}} על ידי חברת הבונה של [[הפועל המזרחי]]{{הערה|{{הצופה||הבונה בונה ומגדיל את הונו|1947/08/13|00308}}}}. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי{{הערה|{{הצופה||נוער דתי ייקלט בבנייני כרם ביבנה|1949/06/10|00114}}; {{הצופה|הרב מ. ד. גרוס|חינוך תורני גבוה|1952/05/09|00500}}}}.
 
הישיבה הוקמה בשנת [[ה'תשי"ג]] ([[1953]]){{הערה|{{הצופה|הרב [[אברהם יצחק ברומברג|א.י. ברומברג]]|ישיבת כרם ביבנה|1953/01/23|00402}}; {{הצופה|זרח ורהפטיג|הישיבות החדשות|1953/05/15|00407}}}} על ידי 13 חברי גרעין "גחל"ת" של [[שבט איתנים]], בוגרי [[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]]. המקימים חיפשו [[ראש ישיבה]] ופנו אל הרב [[שאול ישראלי]] שסירב לקבל את התפקיד. הרב [[חיים יעקב גולדוויכט]] הסכים לקבל את התפקיד. הוא הנהיג את הישיבה כישיבה ליטאית לכל דבר, למעט העובדה שתלמידיה הם בוגרי בני עקיבא. בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב [[סיני אדלר]]. שיעורים ב[[מחשבת ישראל]] נמסרו על ידי הרב [[אלימלך בר שאול]]{{הערה|{{הצופה|שמואל אבידור|בת קול נשמעת ביבנה|1956/08/24|00300}}}}. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי{{הערה|{{הצופה||מפעל החינוך של המזרחי|1955/08/22|00300}}}}. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מ[[ארצות הברית]] לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל{{הערה|{{הצופה||מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא|1956/04/01|00203}}}}.
משנת תשכ"ה (1965) כיהן כמנכ"ל ישיבת כרם ביבנה, אלי קליין, שפעל לקידום הישיבה ויעדיה. במסגרת זו יצר קשר עם יהדות העולם וייסד את חוג ידידי הישיבה לחיזוק הקשר ולסיוע פיננסי.
בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב [[סיני אדלר]]. שיעורים ב[[מחשבת ישראל]] נמסרו על ידי הרב [[אלימלך בר שאול]]{{הערה|{{הצופה|שמואל אבידור|בת קול נשמעת ביבנה|1956/08/24|00300}}}}. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי{{הערה|{{הצופה||מפעל החינוך של המזרחי|1955/08/22|00300}}}}. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מ[[ארצות הברית]] לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל{{הערה|{{הצופה||מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא|1956/04/01|00203}}}}.
 
כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|כרם ביבנה - היתר הוראה וצנחנות|1963/05/31|00400}}}}. בשנת [[ה'תשכ"ו]] ([[1965]]) התחילה הישיבה לפעול במתכונת של [[ישיבת הסדר]]. כשקיבלו ישיבות ההסדר את [[פרס ישראל]] בשנת [[ה'תשנ"א]], קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.
משתמש אלמוני