פתיחת התפריט הראשי

שינויים

יום הכיפורים
יום הכיפורים חל ב[[י' בתשרי|עשרה]] ב[[תשרי]] ובמוקדו עומדות ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] וה[[סליחה]], ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות בו עינוי הנפש. [[חז"ל]] מפרשים ב[[משנה]]{{הערה|{{משנה|יומא|ח|א}}}} את מהות העינוי הכולל [[חמשת העינויים|חמישה עינויים]]: [[אכילה]] ו[[שתייה]], סיכה (סיכת הגוף בשמן), [[רחיצה]], נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ו[[תשמיש המיטה]] (קיום יחסי אישות).
 
[[מצווה|מצוות]] ה[[תענית]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההימנעות ממלאכה, זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, מבין מצוות היהדות. על אף שיום הכיפורים הוא יום [[צום]] ותענית, אין אלו מפני [[אבלות (יהדות)|אבלות]] או צרה כב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]] אלא בשל קדושתו הרבה של היום. למעשה הוא זכור ונחשב ליום שמח מכיוון שעל פי המקרא וחז"ל, לאחר ש[[משה רבנו]] חזר פעם נוספת ושהה ב[[הר סיני]] 40 יום, שהחלו מ[[ראש חודש]] [[אלול]], נמחל ונסלח לישראל על [[חטא העגל]], ומשה ירד מההר ביום כיפורהכיפורים עם [[הלוחות השניים|לוחות הברית השניים]]{{הערה|{{מדרש|איכה|פתיחתא|לג}}}}. בעקבות כך למדו ישראל ממשה את דרכי הסליחה והכפרה הציבוריים באמצעות התפילה ועבודת המקדש ונקבע יום זה כיום המסוגל במיוחד לסליחה וכפרה. מאז שימש מדי שנה כ[[יום הכיפורים בבית המקדש|אחד המועדים הבולטים באירועי עבודת המקדש]] והיווה מעמד לאומי מרכזי בימים בו היה קיים [[בית המקדש]].
 
יום הכיפורים מכונה במקרא "שבת שבתון", ו[[חגי ישראל ומועדיו#מועדי התורה|מקרא קודש]], ובמשנה מוזכר כאחד מהימים הטובים שהיו לישראל (ביחד עם [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]]{{הערה|[[S:משנה תענית ד#משנה ח|מסכת תענית ד ח]]}}).
על פי חלק מהדעות בחז"ל, יום הכיפורים מאופיין באווירה טהורה, שכוחה יפה לטהר את האדם, גם מבלי שהאדם ישוב בתשובה. "עיצומו של יום מכפר". לכל הדעות, אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו אלא אם כן ביקש את מחילת חברו{{הערה|{{רמב"ם|מדע|תשובה|ב|ט}}}}.
 
הוגים רבים דנו בשאלה הגדולה של התשובה, כיצד מעשה החטא שהאדם עשה יכול להתבטל ולהתפוגג כלא היה, אף שהדבר כבר נעשה, ולעיתים אף יש לו תוצאות ורישומים בעולם, אך ברור הוא שרעיון התשובה הוא רעיון יסודי ביהדות, הכרוך עם יום כיפורהכיפורים.
 
לדעתו של [[רבינו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] ישנה מצוות עשה מיוחדת ביום הכיפורים לשוב בתשובה, מצווה הנפרדת מהמצווה הכללית כל ימות השנה לשוב בתשובה, הוא מפרש כך את הפסוק "לפני ה', תתטהרו", כלומר, בעודכם לפני ה' היינו יום הכיפורים, אז תתטהרו, שובו בתשובה.
ב[[ערב יום הכיפורים]], הוא [[ט' בתשרי]], נהוגים [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים. מנהגים אלה כוללים:
* [[סעודה מפסקת]] – על פי הנאמר בפסוק "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם", למדו [[חז"ל]] ש"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי"{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}}}}. על אף שהמצווה נמשכת כל היום, הדגש בקהילות ישראל היה בעיקר על הסעודה המפסקת, המתבצעת סמוך לכניסת הצום.
* [[כפרות]] – יש הנוהגים, כהכנה ליום כיפורהכיפורים, לסובב [[תרנגול]] מעל לראש ולומר "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום", ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. ישנם הנוהגים לסובב סכום כסף סביב הראש ולתת אותו לצדקה ככופר נפש. יש השוללים מנהג זה משום "[[דרכי האמורי]]", והמחלוקת בדבר היא עוד בתקופת ה[[ראשונים]], ובאה לידי ביטוי ב[[רשב"א]] ור' [[יוסף קארו]] ששללו, לעומת ה[[רמ"א]] שהתיר.
* [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה – מקובל שגברים הולכים לטבול ב[[מקווה טהרה]] אחרי חצות היום.
* [[מלקות (הלכה)|מלקות]]{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/11358 ערב כיפור], באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]}} – ישנו מנהג עתיק בו הזכרים היו מתאספים במקווה או בבית הכנסת וכל אחד בתורו היה כורע ברך וסופג 39 מלקות בגב ובחזה, זכר לעונש ה[[מלקות (הלכה)|מלקות]] הקדום מימי המקרא. גם היום יש כאלה שממשיכים ללקות בבית הכנסת, אבל בדרך כלל מדובר באקט סמלי בלבד. בדרך כלל המצליף היה משתמש ברצועה מעור של עגל והמהדרין היו משתמשים ב[[שוט]] מיוחד.
:{{ציטוטון|וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ '''תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם''', וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.}}
 
במקרא לא פורטו עינויי הנפש של יום כיפורהכיפורים, אך חז"ל למדו שמדובר באיסור על חמשת עינוגי הגוף - אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי מין, ונעילת נעלי עור{{הערה|הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשולחן ערוך צמצמו איסור זה לנעלי עור בלבד וכך ההלכה, בעוד רש"י ורבנו ירוחם הרחיבו איסור לזה לכל נעל נוחה, גם כזו העשויה מחומרים סינתטיים, וכך נוהגים המחמירים, בשל הרצון לעשות שינוי מכל ימי השנה ולהרגיש תחושה של עינוי.}} - כיוון שעינוי יום כיפורהכיפורים הוזכר חמש פעמים במקרא{{הערה|במקרא מוזכר מספר פעמים הפועל "עינוי" בהקשרים שונים, ולפיכך הוא מקבל בכל מקום משמעות שונה, (כגון עינוי של אונס למשל), הסיבה להחלת הפרשנות במובנה הנוכחי מובאת בהרחבה ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת יומא]] [[s:יומא עד ב|פרק ח']].}}. על פי חלק מהדעות רק אכילה ושתייה אסורות מן התורה, ושאר העינויים מקורם באיסור חכמים{{הערה|לדבר זה יש מקור בנביאים: למשל הפסוק ב{{תנ"ך|ישעיה|נח|ג}}: "לָמָּה '''צַּמְנוּ''' וְלֹא רָאִיתָ, '''עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ''' וְלֹא תֵדָע" - אשר מקביל בין עינוי נפש לבין צום.}}, אשר יכולים להקל בהם כאשר הנסיבות דורשות זאת{{הערה|למשל למלך ולכלה מותר לרחוץ פניהן, וליולדת ולמי שחושש מעקיצת עקרב מותר לנעול סנדל.}}.
 
שיעור האכילה האסורה ביום כיפורהכיפורים מהתורה הוא [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#ככותבת הגסה|כותבת הגסה]], והאוכל שיעור זה תוך [[כדי אכילת פרס]] עונשו [[כרת]]. שיעור השתייה האסורה להתחייב כרת הוא [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#כמלוא לוגמיו|כמלוא לוגמיו]]{{הערה|{{משנה|יומא|ח|ב}}; {{רמב"ם|זמנים|שביתת עשור|ב|א}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תריב|א}}.}}. על [[חצי שיעור|פחות משיעורים אלו]] אין עונש כרת, אך עדיין אסור מהתורה לאכול ולשתות אפילו מעט{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|עג|ב}} (יש מחלוקת [[אמוראים]] בעניין); {{רמב"ם|זמנים|שביתת עשור|ב|ג}}.}}.
 
מטרת הצום מבוארת ב[[תורה]], בפסוק הסמוך לציווי על העינוי:{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|ל}}}} {{ציטוטון|כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.}}
בהמשך לציווי על העינוי, מצווה התורה גם על שביתה: {{ציטוטון|תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, '''וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ''' - הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.}}
 
איסורי המלאכה ביום כיפורהכיפורים זהים [[ל"ט אבות מלאכה|לאיסורי המלאכה בשבת]], ואין בהם את ההקלה הכתובה ב[[יום טוב|ימים טובים]] – התרת "מלאכת [[אוכל נפש]]". בדומה למצוות העינוי, גם עבירה על איסור המלאכה גוררת עונש [[כרת]].
 
=== חשבון נפש ותשובה ===
{{הפניה לערך מורחב|תשובה (יהדות)}}
 
יום כיפורהכיפורים אמנם מכפר <!-- כפי שהיה כתוב קודם היה נשמע כאילו לא נסלח העברות של בין אדם לחברו וככה זה יותר ברור שזה שאין כפרה זה רק אם לא מפייס את חברו! -->על ה[[מצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו|עבירות שבין אדם למקום]] (לאל), אך על עבירות שבין אדם לחברו אין כפרה מהאל עד שיפייס את חברו, ועל כן אמרו חז"ל ש"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו". כתוצאה מכך נוצר מנהג שבו אנשים עושים [[חשבון נפש]] ו[[תשובה (יהדות)|תשובה]], מבקשים סליחה איש מרעהו לקראת יום זה, ומיישבים חשבונות ישנים בדרכי שלום. זהו כנראה גם המקור ל[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום הכיפורים.
 
בנוסף, מכיוון שלרוב הדעות אין יום הכיפורים מכפר ללא תשובה, נוהגים לעשות חשבון נפש כללי על כל מעשיו של האדם. מנהג מרכזי של יום כיפורהכיפורים הוא '''וידוי דברים''' שהוא תהליך שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. ה'''[[וידוי (יהדות)|וידוי]]''' (יסוד הַכָּרָתִי) הוא חלק מתהליך התשובה שכולל '''[[חרטה]] על החטא''' (יסוד נפשי), '''עזיבת החטא''' (יסוד מעשי) ו'''קבלה לעתיד''' שלא לחזור על החטא (יסוד רוחני). אף שהוידוי צריך להיות אישי, תפילת הוידוי של יום כיפורהכיפורים מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף בית "אשמנו, בגדנו, גזלנו...". עם זאת, רבים מוסיפים את חטאיהם האישיים לווידוי. נהוג שמתחילים בוידוי כבר בתפילת המנחה שלפני יום כיפורהכיפורים (שמא יחנק בסעודה המפסקת וימות ללא כפרה), והיא חוזרת בכל תפילה מתפילות יום כיפורהכיפורים.
 
[[הרמב"ם]] בהתאם מגדיר את יום כיפורהכיפורים כ"זמן תשובה":
:{{ציטוטון|יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבין הכול לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים.}}{{הערה|{{רמב"ם|המדע|תשובה|ב|ז}}}}
 
 
=== תקיעת שופר ===
בסוף [[תפילת נעילה]], במוצאי הצום, [[תפילת נעילה#תקיעה בשופר|תוקעים בשופר]], זכר לתקיעת השופר בסוף יום כיפורהכיפורים של [[שנת היובל]] המודיע על שחרור ה[[עבדות|עבדים]], וכהודעה לציבור על סיום הצום. התקיעה מותרת רק לאחר צאת החג, ולכן נהוג להאריך בתפילה כדי להגיע לתקיעה לאחר [[צאת הכוכבים]], או לפחות [[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]]. יש נוהגים לתקוע תקיעה אחת בלבד, ויש התוקעים תקיעה שברים תרועה ותקיעה. הספרדים נוהגים לתקוע תשר"ת, תש"ת תר"ת ואחר כך תרועה גדולה.
 
== תפילות יום הכיפורים==
{{ערך מורחב|סדר תפילות יום הכיפורים}}
 
נוהגים [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] ב[[בית הכנסת]] במשך רוב היום. יום כיפורהכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות ולא ארבע כפי שנהוג בכל שבת וחג: מתפללים (לפי הסדר) [[תפילת ערבית|ערבית]], [[שחרית]], [[תפילת מוסף|מוסף]], [[תפילת מנחה|מנחה]], ומוסיפים [[תפילת נעילה]]. והוספו להן פיוטים רבים.
 
נהוג להתפלל עטופים בטלית בכל התפילות (גם בערבית, ומתעטפים מבעוד יום). בחלק מקהילות האשכנזים נוהגים גם ללבוש [[קיטל]] לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע - כצמר יהיו"{{הערה|ספר ישעיהו פרק א' פסוק י"ח}}.
 
בכל אחת מתפילות יום כיפורהכיפורים, כולל תפילת מנחה שלפני יום כיפורהכיפורים, משולבת תפילת '''[[וידוי (יהדות)|וידוי]]''' כשהיא מסודרת לפי אותיות האלף בית - "'''א'''שמנו, '''ב'''גדנו, '''ג'''זלנו, '''ד'''יברנו דופי" וכו' - כדי ליצור מכלול מקיף ושלם של וידוי סביב רובן של העבירות הקיימות. ב[[קריאת שמע|שמע ישראל]] נהוג להגיד את הפסוק "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]" בקול רם במקום בלחש כנהוג בדרך כלל.
 
<!-- הכנסתי את מה שהיה כתוב כאן בתוספת של הספרדים ובתוספת של האשכנזים כדי שיהיה קל יותר להבנה שאלו תוספות לפי העדות ושלא לבלבל עם כל נדרי שגם היא תוספת בפני עצמה הנאמרת גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים! -->
* '''[[תפילת מוסף|מוסף]]:''' בקהילות אשכנז פותח שליח ציבור את תפילת המוסף בפיוט התחינה "[[הנני העני ממעש]]" וכן אומרים את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". תפילת מוסף של יום הכיפורים כוללת את "[[סדר העבודה]]" שבו מפרטים את סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש|העבודה במקדש]] בעבר, מכיוון שזה היום היחיד שבו היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ב[[בית המקדש]], לבקש כפרה על העם. כמו כן, נהוגים פיוטים המתארים את מראהו של הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש, שמתואר שם ברוב הדר. גרסה קדומה מאוד של שבח זה של [[מראה כהן]], מופיעה כבר בספר [[בן סירא]], מתקופת בית שני.{{ש}}
* '''[[תפילת מנחה|מנחה]]:''' קריאת התורה בתפילת מנחה בדומה לתפילה שחרית, לקוחה מפרשת אחרי מות ועוסקת ב[[איסור עריות|איסורי עריות]] (ספר ויקרא,כל פרק י"ח). הקריאה בהפטרה היא [[ספר יונה]] העוסק בעניין התשובה ולפיכך קוראים אותו כהפטרה. ויש המוסיפים מ[[מיכה]], פרק ז, פסוקים יח–כ.{{ש}}
* '''[[תפילת נעילה|נעילה]]:''' תפילה זו חותמת את יום כיפורהכיפורים וכוללת פיוטים ותחינות הנוגעים לסיומו המתקרב של היום. בעדות המזרח וחלק מעדות אשכנז נהוג לומר את הפיוט "[[אל נורא עלילה]]" לפני תפילת נעילה. בסופה נקראים פסוקים (שמות) של [[קבלת עול מלכות שמיים]] באופן דומה לפסוקים הנאמרים בזמן [[יציאת נשמה]].{{ש}}
 
== יום הכיפורים בישראל ==
צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים, ויום זה זוכה ליחס שונה מזה שזוכים לו יתר חגי ומועדי ישראל. מאפיינים בולטים של מועד זה, שאינם ניכרים בחגים אחרים:
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת רוכבי [[אופני כביש|אופניים]] ב[[נתיבי איילון]] הריקים ממכוניות ביום כיפורהכיפורים 2004]]
* הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] מופסקת בהדרגה כבר החל מצהרי ערב יום כיפורהכיפורים. סגירה של נמלי הים והאוויר. כתוצאה מכך, רמת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] נמוכה באופן משמעותי מבשאר ימות השנה{{הערה|{{וואלה!|עדי חשמונאי|ביום כיפור: זיהום האוויר צנח ב-99% ברחבי הארץ|2790797|5 באוקטובר 2014}}}}{{הערה|1=המשרד לאיכות הסביבה, [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3174&enZone=News ביום הכיפורים נרשמה איכות אוויר טובה מאוד בגוש דן ובירושלים]}}{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|שמיכה של חלקיקים|1.1383511}}}}.
* הפסקה מוחלטת של שידורי ה[[רדיו]] וה[[טלוויזיה בישראל|טלוויזיה]] בכל הערוצים המקומיים, למעט [[רדיו א-שמס]] המשדר למגזר הערבי והורשה לשדר ביום כיפורהכיפורים.{{הערה|[https://b.walla.co.il/item/2871019 מיה מנע, "בעקבות החלטת בג"ץ: רדיו א-שמס ישדר ביום כיפור"]}}
* סגירה מוחלטת של כל הפעילות העסקית. גם חנויות הפועלות ב[[שבת]] אינן פועלות ביום הכיפורים, וגם רבים מהמפעלים הפועלים בכל ימות השנה אינם פועלים ביום זה{{הערה|יוצא דופן הוא [[מפעל נשר רמלה]] הפועל גם ביום הכיפורים.}}.
* על-פי סקרים, כ-67% מכלל התושבים היהודים צמים, ובכללם כמחצית מן המגדירים עצמם [[חילונים]]{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|כל ישראל מאה שערים|1.1558528}}}}{{הערה|כבר [[פילון האלכסנדרוני]] מספר שאף המקילים ראש בשאר מצוות התורה מקפידים לשמור על יום הכיפורים (חוקים א 186).}}.
* אי קיום אירועי ספורט או ייצוג ישראלי בתחרויות ספורט בינלאומיות. ב[[אולימפיאדת סיאול (1988)|אולימפיאדת סיאול]] [[הוועד האולימפי הישראלי]] אסר על השייטים להתחרות במקצה שחל ביום כיפורהכיפורים. כתוצאה מכך, [[אלדד אמיר]] ו[[יואל סלע]] ככל הנראה החמיצו זכייה במדליה ודורגו רק במקום הרביעי. האחים [[רן טורטן|רן]] ו[[דן טורטן]] שהתחרו למרות האיסור נשלחו חזרה לישראל עוד בטרם הסתיימו השיוטים, למרות טענתם שרק התאמנו, ולא התחרו. ועדה שהקימה התאחדות הספורט בישראל קבעה כי הם התחרו ולא רק התאמנו והחליטה להרחיקם מכל פעילות במסגרת ההתאחדות לספורט ואיגוד השיט לתקופה של 5 שנים. האחים ערערו על ההחלטה, שבוטלה לאחר כשנתיים וחצי על ידי בית המשפט העליון.
 
בנוסף למאפיינים אלה, המתיישבים עם אופיו הדתי של יום כיפורהכיפורים, נוצרו גם מנהגים אחרים, מהם העומדים בסתירה לאופי זה:
* יום הכיפורים הוא יום תחילתה של [[מלחמת יום הכיפורים]], ולכן ערב יום כיפורהכיפורים מהווה גם יום זיכרון למלחמה זו. בפרט ניכר הדבר ב[[אמצעי התקשורת]], העוסקים, בימים שלפני החג, במלחמה זו, באופן שהפך למעין מסורת בישראל.
* רוכבי [[אופניים]] ו[[גלגיליות]] רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. המושג כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה מסמל את היותו “יום ללא מכוניות” שאין כדוגמתו בשום מקום אחר בתבל{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דניאל רובינסון ודניאל מישורי|שם=כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה סביבה אורבאנית ללא מכוניות|כתב עת=חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי|כרך=11|עמ=14-16|מו"ל=יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית|שנת הוצאה=2004|קישור=http://hevramag.net/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%A4%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%98%D7%95%D6%B9%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%99%D6%B8%D7%94-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA/}}}}.
* מנהג שהתפתח בשנים האחרונות הוא קיום מסיבות בטבע ביום כיפורהכיפורים, כאשר המשתתפים מגיעים למקום האירוע לפני כניסת הצום, לנים במקום ועוזבים לאחר סיום הצום, כך שלא יהיה צורך לנסוע במהלך יום כיפורהכיפורים עצמו. בחלק מהמקרים, מוקדשות מסיבות אלה לדיון חופשי במשמעויות יום כיפורהכיפורים, אך הן אינן כרוכות בצום מצד המשתתפים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = טלי יצחקי ואחיה ראב"ד|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2981734,00.html|כותרת = מסיבה ביום כיפורהכיפורים: "זה לא טראנס, זה פיקניק"|תאריך = 26.9.2014}}}}.
 
גם בניו יורק ישנה ירידה בפעילות בעיר ביום הכיפורים, עקב ריכוז גבוה של יהודים בעיר{{הערה|http://blogs.haaretz.co.il/haimhandwerker/849/}}.
 
==יום כיפור שני של גלויות==
בניגוד לימי [[יום טוב]] שנהוג בחוץ לארץ לציין עבורם [[יום טוב שני של גלויות]], יום כיפורהכיפורים מצוין כיום אחד בלבד בכל רחבי העולם. אולם בעבר, היו שנהגו בחוץ לארץ לקיים שני ימים של יום כיפורהכיפורים. מנהג זה נדחה על ידי הפוסקים, בהם ה[[רא"ש]], ששללו אותו, בין השאר בגלל החשש שהוא עלול להביא לידי [[פיקוח נפש]]{{הערה|[http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6313-sFile.pdf יום טוב שני של יום הכיפורים], מאורות הדף היומי, כ"ו אב תשס"ו}}. עם זאת, היו שנהגו יומיים של יום הכיפורים בשנת 1941, בימי [[פולמוס השבת ביפן]].
 
==ציון היום בדתות אחרות==
* [http://ph.yhb.org.il/category/ימים-נוראים/ז-הלכות-יום-הכיפורים/ הלכות יום כיפור - פניני הלכה]{{קישור שבור|21.1.2019}}, הרב אליעזר מלמד.
* [[s:רמב"ם הלכות עבודת יום הכפורים|הלכות עבודת יום הכיפורים (יום הכיפורים במקדש)]] באתר [[ויקיטקסט]]
* [http://www.kipa.co.il/holidays/kipur/ יום כיפור] באתר [http://www.kipa.co.il[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/holidays/Pages/Yamim_Noraim.aspx לקט פיוטים וסליחות ליום הכיפורים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/mahshevet-22-pp-3-52-elior.pdf כיפורים, כפרה, טומאה וטהרה — זיכרון ושכחה, 'באר העבר' ותהום הנשייה]