דוד צבי פנקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
←‏הפצצה בביתו ופטירתו: מקורות עדיפים
שורה 94:
במסגרת [[מדיניות הקיצוב]] שהונהגה בשנותיה הראשונות של המדינה, צומצם גם השימוש ב[[דלק]]. בשלב מסוים נקבע כי [[מכונית|מכוניות]] פרטיות יושבתו יומיים בשבוע. כשר התחבורה הצליח פנקס להשיג רוב בממשלה לתקנה שאחד מימי השבתת הרכבים יהיה [[שבת]], לצד יום השבתה נוסף שיוכל כל בעל רכב לבחור. כנגד זה התעוררו טענות על [[כפייה דתית בישראל|כפייה דתית]].
 
מספר שבועות אחר כך, בערבבליל שבת, ה-[[20 ביוני]] [[1952]], התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס, והמשטרה שמה מעקב על הבית. למחרת, במוצאי שבת, בשעת לילה מאוחרת, נזרקה פצצה נוספת לדלת דירתו של פנקס ונגרם נזק רב לדירה{{הערה|'''[[50 לישראל]]''' בעמוד על שנת 1952}}, אך הוא ובני ביתו, ששהו בדירה, לא נפצעו.{{הערה|{{שערים||שלשה נעצרו כחשודים בהטלת פצצה לביתו של שר התחבורה ד. צ. פנקס|1952/06/23|00104}}, {{שערים||המשך|1952/06/23|00406}}}} השר יוסף בורג ביקש להעלות את ההתנקשות לדיון בכנסת, אך בן-גוריון סירב.
 
המשטרה עצרה את [[עמוס קינן]] ושאלתיאל בן יאיר{{הערה|'''[[50{{דבר||החשודים לישראל]]'''בהטלת בעמודהפצצה עללבית שנתשר התחבורה - יובאו היום לפני השופט|1952/06/23|00117}}}} שנראו מסתלקים מהבניין, שניהם יוצאי [[לח"י]]. בחקירתם במשטרה ניצלו השניים את [[זכות השתיקה]]. בבית המשפט המחוזי הם טענו כי הזדמנו למקום המעשה לאחר שקינן קיבל ידיעה אנונימית כי עומד להתרחש שם אירוע מעניין. הם זוכו מחוסר אשמה. המדינה ערערה, ו[[בית המשפט העליון]] [[זיכוי מחמת הספק|זיכה אותם מחמת הספק]]{{הערה|1=ע"פ 139/52 [http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/g-5200139.pdf היועץ המשפטי נגד עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר], ניתן ב-27.3.1953 }}. בספר "[[על דעת עצמו]]" שכתבה אשתו של קינן, [[נורית גרץ]], כעבור 56 שנה, מוקדש חלק נרחב לפצצה בבית פנקס. לאחר מותו של קינן סיפר [[יעקב חרותי]] שסיפק את הפצצה לקינן וציין שחשב שהיעד יהיה חנות{{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|ההונאה ששמה קץ לחברות שלי עם עמוס קינן|1.1275623|13 באוגוסט 2009}}}}. רבים טענו שהמשפט נעשה באופן לקוי בכוונה תחילה, ושהיחס לחשודים היה סלחני ואוהד.
 
כחודשיים לאחר ההתקפה, ביום [[כ"ג באב]] [[תשי"ב]], נפטר פנקס מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. בעיתון "הצופה" טענו שהוא מת משברון לב כתוצאה מההתנקשות בחייו והאופן המזלזל שבו התייחסו אליה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-53739-00.html|כותרת=News1 {{!}} כשהכדורים נורו משמאל לימין|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-05}}}}. למחרת ההלוויה ציינו חבריו בישיבת הממשלה שהוא קיבל מכתבי איומים על חייו. ובן-גוריון השיב: "אולי עשה זאת איזה לץ מהעדה הספרדית או בחור כנעני".