דירקטוריון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←אחריות בישראל: הרחבה |
||
שורה 44:
על פי ההשקפה המקובלת, חובתו של דירקטור היא אישית והוא לא נושא באחריות סולידרית-נזיקית למעשיו או מחדליו של דירקטור אחר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14040240.e05|סוג=רע"א|עותר=אפריקה ישראל להשקעות בע"מ|משיב=רפאל כהן}}, סעיף 46}}. העובדה שדירקטור כיהן ללא קבלת שכר, מתוך כוונה טובה, אינה פוטרת אותו מאחריות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=13040240.l18|סוג=ע"א|עותר=תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ|משיב=אריה פינקוביץ}}}}.
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] השתנתה מגמה בתחום הדירקטורים בישראל. על פי [[קבוצת אנטרופי]], המייעצת לבעלי מניות, לאחר תקופה ארוכה בה רווחה התופעה של דירקטור המכהן בכמות רבה של חברות במקביל, נכון לשנת 2019 כ־60% מהדירקטורים מכהנים כדירקטורים בחברה ציבורית אחת, ורק 5% מכהנים בארבעה דירקטוריונים ויותר. חברת [[ISS (חברה)|ISS]] {{אנ|Institutional Shareholder Services}}, החברת האמריקאית הגדולה ביותר לייעוץ לבעלי מניות, הגדירה בשנים אלו את תופעת ריבוי-כהונות-הדירקטורים כ"סוגיה ראשונה במעלה עבור חברות רבות ומשקיעים", ומדיניות זו חלחלה גם לחברות ייעוץ מקומיות<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001297151|הכותב=|כותרת=עידן הבורקס תם, מה יעלה בגורל הדירקטורים הסדרתיים של המשק|אתר=גלובס|תאריך=}}</ref>.
על מגמת צמצום הדירקטורים לצד צמצום הדירקטוריונים ניתן ללמוד מסקר של [[רשות ניירות ערך]]. על פי הרשות, בעוד שבשנת 2010 היו 4,294 מושבי דירקטור ב־631 חברות, ו־3,145 דירקטורים, הרי שבשנת 2018 היו 3,214 מושבי דירקטור ב־476 חברות - ו־2,478 דירקטורים. היחס בין מספר המושבים למספר הדירקטורים ירד מ־1.365 מושבים לדירקטור ב־2010, ל־1.297 מושבים לדירקטור ב־2018<ref name=":0" />.
הסיבות לכך מיוחסות בקרב דירקטורים ואנשי ייעוץ שונים מספר סיבות, כאשר הבולטת מביניהם מתייחסת ל[[חוק הריכוזיות]] ששינה את מבנה המשק ואסר סוגים מסוימים של מבני [[פירמידת שליטה|פירמידה]] עסקיים, ואסר על כהונה כדירקטור בחברה [[כלכלה|פיננסית]] לצד כהונה בדירקטוריון של חברה ריאלית גדולה מתחום ה[[תעשייה]] וה[[קמעונאות]]. החוק שינה בהדרגה את מבנה המשק, לצד תהליכי שוק נוספים כמו [[הפרטה]] ו[[מיקור חוץ]]. סיבה נוספת היא שינוי מדיניות של חברות ייעוץ, הממליצות לתאגידים על מינויי דירקטורי. כך למשל, בעקבות דו"חות ה-ISS האמריקאית, חברת אנטרופי המקומית החלה להגביל לשישה מאז 2014 את מספר הדירקטוריונים שבהן כל דירקטור יכול לכהן, כך שבפועל כאשר שני דירקטורים מתמודדים על מושב אחד, ההמלצה בדרך כלל תהייה על מי שמכהן בפחות דירקטוריונים. סעיף נוסף שהגדירה אנטרופי הוא התנגדות למינוי מחדש של דירקטור שנכח בפחות מ־75% מהישיבות<ref name=":0" />.
==תגמול הדירקטורים==
שורה 49 ⟵ 55:
דירקטורים עשויים לקבל [[תשלום]] על פעילותם בדירקטוריון, ויש המכהנים בגוף זה ללא תשלום{{הערה|דוגמה לכך ניתנה בעת מינויו של עומר דנקנר, בנו של [[נוחי דנקנר]], לחבר בדירקטוריון "[[מעריב החזקות]]" לאחר רכישת ה[[אמצעי שליטה|שליטה]] בחברה על ידי [[IDB]], שבשליטת משפחת דנקנר. ראו: {{גלובס|קובי ישעיהו|נוחי דנקנר מינה את בנו לדירקטור ללא שכר ב"מעריב"|1000652331|6 ביוני 2011}}}}.
התשלום לדירקטורים קרוי "שכר דירקטורים", אך הוא אינו בגדר [[שכר]]. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), התשכ"ז-1967{{הערה|{{חילן||צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), התשכ"ז-1967|חקיקה/דיני-מיסים/תקנות-מס-הכנסה/צו-מס-הכנסה-קביעת-סוגי-שכר-כהכנסה-התשכז-1967}}}} מהווה הכנסה לענין סעיף 164 ל[[פקודת מס הכנסה]], כלומר חלה עליו חובת ניכוי מס הכנסה במקור. בנוסף חייב תשלום זה ב[[מס ערך מוסף]].{{הערה|[https://www.kolmas.net/encyclopedia/Entry/90 שכר דירקטורים], באתר "כל מס";{{ש}}{{הארץ|בן-ציון ציטרין|מיסוי שכר דירקטורים: התקנות והשלכותיהן|1.721706|29 ביולי 2001}}}} מודל תשלום, הנפוץ בישראל, מבוסס על תשלום חודשי קבוע, לצד מענקים משמעותיים עבור כל השתתפות בישיבה<ref name=":0" />. דרך נוספת לתגמול דירקטורים בחברות ציבוריות וב[[חברת הזנק|חברות הזנק]] היא הענקת [[כתב אופציה|כתבי אופציה]], שמימושם תלוי בהצלחת החברה.
[[חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים]], המגביל את שכרם של בכירים בתאגידים פיננסיים, חל גם על דירקטורים בתאגידים אלה.
| |||