הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת סיני"

הוסרו 480 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין שום אסמכתא היסטורית או אחרת להיפותזה סתמית זו.
(אין שום אסמכתא היסטורית או אחרת להיפותזה סתמית זו.)
 
ההיסטוריון [[נתנאל לורך]] בספרו "בצבת מעצמות", טוען כי למרות כל האמור לעיל, ישראל נדחפה על ידי צרפת למלחמה בניגוד לרצונה. לטענתו, המסמכים שמקורם בארכיונים של [[ממשלה|ממשלות]] צרפת, בריטניה וישראל, מראים כי הצרפתים ביקשו מישראל להתחיל בעימות, כדי שתהיה לבריטים ולצרפתים עילה לכבוש את סביבות התעלה. כך ניסו צרפת ובריטניה לחייב את מצרים לשמור על מעמדה הבינלאומי של התעלה. על פי טענה זו, [[ראש ממשלת ישראל]], [[דוד בן-גוריון]], ביקש להימנע מכניסה למלחמה, אך כיוון שישראל הייתה תלויה באותם ימים בסיוע של צרפת - לא נותרה בידיו ברירה. זאת, על אף שידע שמעמדה הבינלאומי של ישראל, ובמיוחד במסגרת [[האומות המאוחדות]] - ייפגע.
 
לעומתו טוענים אחרים{{מקור}}, שה[[פרוטוקול]]ים של ועידת סוור (להלן), שהיו חסויים בתקופת מחקרו של לורך, מוכיחים שממשלת ישראל הייתה מעוניינת במלחמה מסיבותיה שלה, אולם בן-גוריון התנה את היציאה למלחמה בהשתתפותן של שתי המעצמות - כיוון שככל הנראה לא סמך על כוחו של צה"ל הצעיר.
 
[[שאול ברטל]], בספרו "הפלסטינים מהנכבה לפדאיון, 1956-1949", טוען שהמלחמה, לפחות בכל האמור באשר ל[[רצועת עזה]] ולמבואות סיני, הייתה בלתי נמנעת. זאת בשל פעילות ה"פדאיון" שהלכה והתגברה, לא רק מרצועת עזה, אלא גם מירדן ומסוריה.{{הערה|אם כי העובדה שמרבית פעולות ה"פדאיון" לא יצאו ממצרים, מעמידה בסימן שאלה את הטיעון בזכות הסיבה הזאת, כעילה עיקרית למלחמה.}} ספרו של ברטל, המתבסס על דו"חות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומקורות ערביים, טוען כי למעשה מלחמת סיני מהווה הסלמה של פעולות הגמול. לאחר המלחמה, הרבו גורמים ישראליים רשמיים, כולל [[משה דיין]] עצמו, לציין כי אחת הסיבות המרכזיות שהניעה אותם לצאת למלחמת סיני הייתה הרצון לשים קץ לפעולות ה"פדאיון".
משתמש אלמוני