יחסי ישראל–מצרים – הבדלי גרסאות

ב־[[14 במאי]] [[1948]], עם הקמת מדינת ישראל, פלש [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] לדרומה של ישראל, כחלק ממתקפה מתואמת של צבאות מדינות ערב השכנות. יחידות מצריות התקדמו דרך אזור [[רצועת עזה]] ו[[ניצנה]], הצליחו לכבוש את [[באר שבע]], הגיעו עד [[גשר עד הלום]] בפאתי [[אשדוד]] וניתקו את הקשר בין אזור הנגב משאר הארץ. כמו כן, הכוחות המצרים הצליחו להגיע עד אזור [[הר חברון]] ולאזור הדרומי של [[ירושלים]]. בהמשך המלחמה הצליחו כוחות [[צה"ל]] להדוף את המתקפה המצרית וכבשו את שטחי הנגב עד [[סיני]] ו[[אל עריש]]. המלחמה הסתיימה ב[[הסכמיהסכם שביתת הנשק בתוםבין מלחמתישראל העצמאות#ההסכם עם מצריםומצרים|הסכם שביתת נשק]] שנחתם באי [[רודוס]] ב-[[2524 בפברואר]] [[1949]]{{הערה|'''[[50 לישראל]]''' בעמוד על שנת 1949}}. ההסכם קבע את ה[[גבול]]{{הערה|לא גבול מוסכם, אלא קו שביתת נשק. ברובם גבולות סגורים, ללא תנועה וללא קשר בין האוכלוסיות.}} בין מצרים לישראל, על בסיס הגבולות שהתקיימו בין [[המנדט הבריטי|מדינת ישראל המנדטורית]] למצרים בעבר, למעט רצועת עזה שעברה לידי מצרים.