מבקר המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסדרת קישור הפניה
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{משרה
| שם = מבקר המדינה
| סמל = [[קובץ:Mevaker Symbol.svg|100px]]
| תמונה = Matanyahu Engelman (IMG-20190520-WA0005).jpg
שורה 11 ⟵ 10:
| ייסוד המשרה = [[13 בספטמבר]] [[1949]]
| איוש ראשון = [[זיגפריד מוזס]]
|אתר אינטרנט=[http://www.mevaker.gov.il mevaker.gov.il]
}}
{{הממשל בישראל}}
שורה 25 ⟵ 23:
עם זאת, מתוקף תפקידו הייחודי כמפקח על ביצוע [[חוק מימון מפלגות]] (מאסדר), הוא רשאי להמליץ ליושב ראש הכנסת על הטלת סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה.
 
במסגרת משרד מבקר המדינה פועלת [[הוועדה למתן היתרים]], שהוקמה בשנת 1980, ותפקידה לבחון בקשות של שרים וסגני שרים לחריגה מכללי האתיקה שנקבעו להם.{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/he/About/klalim/Pages/default.aspx פעילות הוועדה למתן היתרים], באתר של משרד מבקר המדינה}}.
 
במאמר שפורסם בתחילת [[2019 בקולנוע|2019]] בכתב העת "[[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשם [[אהרן ברק]] ואחרים, מהם עולה כי בשנים האחרונות התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציב [[זכויות האדם]]" של מדינת ישראל. עם זאת, נטען כי מהלך זה דומה בהיקפו ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]], משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה.{{הערה|1={{השילוח|מתנאל בראלי|הנציב שאיש לא מינה|הנציב-שאיש-לא-מינה|13, פברואר 2019}}.}}.
 
ואכן, באפריל 2019 פורסם בעיתון [[מקור ראשון]] כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/133145/|הכותב=נטעאל בנדל|כותרת=מבקר המדינה הסמיך עצמו לבקר זכויות אדם|אתר=מקור ראשון|תאריך=04/18/2019}}}}.
 
במקביל פרסם [[מרכז מינרבה לזכויות האדם]] הפועל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], דו"ח העוסק בהקמת מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, ובו נבחן, בין השאר, משרד מבקר המדינה והתאמת פעילותו ל[[עקרונות פריז]] {{אנ|Paris Principles}}. בשל היעדרו של מנדט מפורש, בלשון החוק, המטיל על מבקר המדינה את האחריות לשמירה על זכויות האדם, קוראים מחברי הדו"ח לשינויים שיעגנו את מעמדו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם בהתאם לעקרונות פריז: תיקון [[חוק יסוד: מבקר המדינה]], קביעת הנחיות פנימיות במשרדו, מינוי מומחים לדיני זכויות אדם בינלאומיים במשרד, קיום קשרים עם מוסדות מדינתיים אחרים בנושא, ועוד.{{הערה|"[https://en.minervacenter.huji.ac.il/national-human-rights-institution-israel-report-hebrew?fbclid=IwAR0eoXyqOy8i7_TiXE_yUIf9tKtEXhmudhvc7bvnMwyrDfpQnFUPzkzpLlI A National Human Rights Institution in Israel: Possibilities and Limitations]" באתר מרכז מינרבה לזכויות אדם}}.
 
==מינוי וארגון==