שעיר לעזאזל (מצווה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 25:
 
וכך נאמר ב[[תלמוד]] הבבלי:
{{ציטוט|תוכן='את משפטי תעשו' - דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו; ואלו הן: עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. 'ואת חוקותי תשמרו' - דברים שיצר הרע מקטרג עליהן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת [[חזיר הבית|חזיר]] ולבישת [[שעטנז]] ו[[ייבום וחליצה|חליצת יבמה]] וטהרת מצורע '''ושעיר המשתלח'''. ושמא תאמר מעשה תוהו הם? - תלמוד לומר 'אני ה' '; אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן.|מקור=[[מסכת יומא|יומא]] (סז ע"ב)}}
 
אך למרות דברים אלו, ניתנו במרוצת הדורות טעמים למצווה בלתי-שגרתית זו, השונה מכל הקורבנות, אשר מוקרבים על ה[[מזבח]] בבית המקדש. חלק מהפרשנים מעדיפים את הפרשנות שב[[קורבן (יהדות)|קורבן]] זה היו נותנים ל[[שטן]] את חלקו, על מנת שלא יקטרג על עם ישראל.{{הערה|[[רמב"ן]] ו[[כלי יקר]] על [[ספר ויקרא|ויקרא]] יז ז}} ב[[ספר הזוהר|זוהר]] ישנה פרשנות שהשעיר הוא מתנה לשטן שהופך במעשה זה לאפוטרופוס על ישראל ומשבח אותם, גישה זו דומה לפרשנות המובאת ב[[פרקי דרבי אליעזר]] שם הוא מתואר כמי שהופך להיות [[סניגור]] בעקבות המעשה.{{הערה|זוהר, ח"ג, סג ע"א-ע"ב, פרקי רבי אליעזר פרק מ"ו.}}