אושוויינצ'ים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 14:
|שנת אוכלוסייה=2011
|מטרופולין=
| יחידה שלטונית שנייה =
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
| צפיפות = 1330
שורה 23:
[[קובץ:Oświęcim memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי אושוויינצ'ים, ב[[בית הקברות בקריית שאול]]]]
 
'''אוֹשְׁוִויֵינְצִ'ים''' (ב[[פולנית]]: '''Oświęcim''' {{שמע|קובץ=Pl-Oświęcim.ogg|o|ś|'|f|J|e|ń|ć|i|m}}, ב[[גרמנית]]: '''Auschwitz''', ב[[יידיש]]: '''אָשפּיצין''', מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין) היא [[עיר]] במערב [[גליציה]] בדרום [[פולין]], הנמצאת כ-60 קילומטר מדרום-מערב ל[[קרקוב]], בסמוך לשפך נהר ה[[סולה (נהר)|סולה]] אל נהר ה[[ויסלה|וויסלה]]. אוכלוסייתה מונה 40,979 תושבים (2006). שמה הגרמני של העיר, '''אושוויץ''', נמצא בשימוש נרחב כשמו של [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[מחנה הריכוז אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]] (ובקיצור: אושוויץ) שנבנה ופעל בסמוך לעיר בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כחלק מ[[השואה|שואת יהודי אירופה]]. ערב מלחמת העולם השנייה היה היישוב בעל מאפיינים של [[העיירה היהודית|עיירה יהודית]], והיהודים, שהיוו כמחצית מאוכלוסיית העיר, השפיעו משמעותית על אופיה ותרבותה. מבחינה פוליטית אף היה להם רוב במועצת העיר. רוב היהודים תושבי העיירה נספו ב[[השואה|שואה]]בשואה.
 
==היסטוריה==
שורה 31:
העיירה נחרבה ב-[[1655]] בעת פלישת כוחות [[האימפריה השוודית]] לאזור. בעת שפולין חולקה ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הפכה העיירה ב-[[1772]] לחלק מממלכת גליציה, שהשתייכה ל[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה אוסטרו-הונגרית]] ושכנה ליד גבולות [[רוסיה]] ו[[פרוסיה]]. העיירה שבה לפולין לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעת שפולין עוצבה מחדש כמדינה עצמאית. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כ-8,000 נפש{{הערה|1=על פי [[האנציקלופדיה העברית]]: 4,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של 12,000 נפש}}.
===במלחמת העולם השנייה===
בנוסף להיותה אתר [[מחנה ריכוז]], עבודה והשמדה, נועדה אושוויינצ'ים לתפקד כחלק מהאוטופיה הנאצית של התיישבות גרמנית במזרח. אדריכליו של [[היינריך הימלר|הימלר]] תכננו את אושוויינצ'ים כ"עיר לדוגמה", מודל להתיישבות גרמנית במזרח, כחלק ממימוש התפיסה הנאצית בדבר תפקידו של המזרח בהיסטוריה הגרמנית. הימלר תיאר את המלחמה ב[[ברית המועצות]] ובגזעים הסלאביים כהמשך למלחמותיהם של הגרמנים במונגולים במאה ה-13. מטרת המלחמה הייתה לטהר את סביבת המחיה של [[הגזע הארי]] מיסודות אתניים בלתי רצויים וליישב את המזרח בגרמנים "טהורי-גזע". מחנה [[אושוויץ]], הסמוך לעיר אושוויינצ'ים נועד לספק כוח עבודה יהודי, סובייטי ופולני לבניית העיר הגרמנית העתידית אושוויץ ולהפעלת התעשיות ומסילות הרכבת, ואילו העיר אושוויץ נועדה לספק כוח אדם גרמני לפיקוח על כוח האדם שבמחנה ולהוות שלב בשיקומה של הנוכחות הגרמנית במזרח. בחזונו של הימלר היו לאושוויץ שני תפקידים במקביל: מחנה השמדה ועיר גרמנית. ההשמדה הייתה אמורה להסתיים בשלב מסוים, אך העיר אושוויץ נועדה להתקיים לנצח, כחלק מחזון זה, של מזרח גרמני.{{הערה|1=GUTMAN, I., "AUSCHWITZ - AN OVERVIEW", IN GUTMAN, I. AND BERENBAUM, D., (EDS.) ANATOMY OF THE AUSCHWITZ DEATH CAMP, INDIANA UNIVERSITY PRESS, 1994, PP. 5-33; VAN PELT, R. J., "A SITE IN SEARCH OF A MISSION", Ibid., PP. 93-156. |שמאל=כן}}.
 
במשך הכיבוש ה[[גרמניה|גרמני]] של פולין השתמשו ה[[נאצים]] ב[[עבודת כפייה|עובדי כפייה]] יהודים להרחבת מחנה של הצבא הפולני ששכן מעבר לנהר הסולה. מחנה זה הפך למחנה הריכוז של אושוויץ, אליו הובאו מתנגדים פוליטיים למשטר הנאצי ובהמשך המלחמה הוקם בסמוך [[מחנה הריכוז אושוויץ|מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו]]. בסמוך הוקם גם מפעל של תאגיד [[אי גה פארבן]], "[[בונה-ורקה]]", ל[[גומי סינתטי]] והפקת [[דלק]] נוזלי מ[[פחם אבן|פחם]], ועבדו בו בעיקר עובדי כפייה ממחנה [[אושוויץ]] III מונוביץ.
שורה 49:
בשנת [[1914]] מנתה אוכלוסייתה של אושוויינצ'ים 10,126 תושבים ומתוכם 5,358 יהודים (המהווים כ-53% מכלל תושבי העיר).
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, גרו יותר יהודים בעיר מאשר קתולים, דבר שהקנה להם גם רוב במועצת העיר.
עדות לשיתוף הפעולה הפורה בין שתי הקהילות ניתן לראות בטקס שערך הכומר יאן סקראבק ל-25 שנות כהונתו, כאשר נציגות רשמית של הקהילה היהודית נכחה בטקס ביחד עם ראש העיר, ד"ר אמיל רייך ורב העיר בומבך.
 
===מוסדות סעד ועזרה===
כמו בכל מקום יישוב בפולין, גם באושווינצ'ים פעלו הרבה מוסדות סעד ועזרה יהודיים, אשר הקלו את חייהם של הקהילה היהודית בעיר שחלקה סבל מעוני ומגילויי אנטישמיות מצד האוכלוסייה המקומית.
 
חלק מהמוסדות שפעלו בעיר הם:
* "חברת קדישא"- הייתה אחראית על הקבורה היהודית.
 
* "חברת קדישא"- הייתה אחראית על הקבורה היהודית.
* "ביקור חולים"- מוסד מוכר ומכובד בעיר שנוסד עוד לפני מלחמת העולם הראשונה כדי להגיש עזרה רפואית וסעד לנזקקים, עזרה בגלוי וגם [[מתן בסתר]].
* "גמילות חסידים"- עזרה לנזקקים בהלוואות ללא ריבית.
* "תומכי עניים"- חילקה לעניי העיר שוברי אוכל ושתייה.
* "הכנסת כלה"- נתן עזרה לכלות שלא היה להן די כסף לנדוניה ולהוצאות החתונה, כמו גם עזרה ברכישת דירה ורהיטים.
* "תלמוד תורה"- מוסד לימודי שאסף אליו פליטים יהודיים מאזורי הקרבות במלחמת העולם הראשונה ולימד אותם לימודי תורה.
* "מושב זקנים"- מוסד שתמך בזקני העיר שהיו עריריים או שלא היה להם די כסף להחזיק בית.
* "הכנסת אורחים"- שימש כמקום לינה, בחינם, עבור היהודים שנזדמנו לעיר.
* "עזרה סוציאלית"- תמך בפליטים היהודים מאזורי הקרבות במלחמת העולם הראשונה, שיכן אותם בצריפים בעיר ודאג לכלכלתם ולחינוך ילדיהם.
 
===רבנים בעיר===
*רבי נתן אהרן וולף, אב״ד אושפיצין, ורבה הראשון של העיר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://toladot.blogspot.com/2011/03/blog-post.html|הכותב=בנימין מפתח תקווה|כותרת=תולדות ושורשים - עצי משפחה: יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף|אתר=תולדות ושורשים - עצי משפחה|תאריך=יום שלישי, 1 במרץ 2011|תאריך_וידוא=2019-04-28}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://winners-auctions.com/content/%D7%98%D7%95%D7%A8טור-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94יורה-%D7%93%D7%A2%D7%94דעה-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AAהגהות-%D7%A8%D7%91%D7%99רבי-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9Aברוך-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9Dמנחם-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3וולף-%D7%90%D7%91%D7%93אבד-%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%90בוכניא|כותרת=טור יורה דעה, הגהות רבי ברוך מנחם וולף אב"ד בוכניא {{!}} ווינרס מכירות פומביות{{!}}|אתר=winners-auctions.com{{!}}|תאריך_וידוא=2019-04-28}}}}.
*רבי משה יעקב יעקל שרף, ראב"ד דק"ק אושפיצין, בעל "דרכי יושר".
*רבי [[דב בעריש מאושפיצין]], אדמו"ר חסידי, תלמיד [[החוזה מלובלין]].
שורה 75 ⟵ 74:
*רבי אליהו בומבך, בן רבי יהושע פינחס.
*רבי [[אלעזר רוזנפלד]], אדמו"ר חסידי, חתנו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז.
*הרב יצחק אייזיק רוזנבוים ב"ר יואב- אביו של הרב [[ירמיהו רוזנבוים]] שנולד בעיר.
 
===פוליטיקה===
שורה 129 ⟵ 128:
מיד עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], הופצצה אושוויינצ'ים מהאוויר וב-[[10 בספטמבר]] נכבשה העיר על ידי [[ורמאכט|הצבא הגרמני]]. בעשרת הימים שחלפו מפרוץ המלחמה ועד כיבוש העיר, הצליחו חלק מהיהודים לברוח מזרחה לכיוון שטחי [[ברית המועצות]].
 
בלילה שבין 29 ו-30 בנובמבר 1939 נשרף [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול בעיר על ידי ה[[נאצים]]. לקראת סוף 1939 הוקם [[יודנראט]] בעיר ובראשו הועמד יוסף גרוס. היודנראט אירגן מטבח ציבורי שדאג לאספקת מזון ולחלוקת בגדים לנזקקים. קיומו של "ארגון לעזרה יהודית" בעיר, שדאג להקמת מקומות עבודה ולהכשרת בעלי מקצוע סייע בתחילה לכך שהגרמנים נמנעו מגיוס היהודים לעבודות כפיה והעדיפו לאפשר להם לעבוד במפעלים המקומיים שגויסו למאמץ המלחמתי הגרמני. מצב זה שרר עד פברואר [[1940]], אז נצטווה היודנראט לספק כמה מאות עובדי כפייה שהחלו בבניית מחנה ההשמדה [[אושוויץ]].
 
באפריל 1941 הוציאו הגרמנים צו שהורה לכל האוכלוסייה היהודית לעזוב את העיר ולעבור ל[[גטאות בשואה|גטאות]] בעיירות הסמוכות [[גטו סוסנוביץ|סוסנוביץ]], [[בנדין]] ו[[כשאנוב]]{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/this_month/april/04.asp אפריל 1941, גירוש יהודי אושוויינצ'ים לגטו בנדין], אתר יד ושם}}. בתוך כשבוע מהוצאת הצו פונו כל יהודי העיר. רוב יהודי העיר הובלו מאוחר יותר מאותם גטאות להשמדה באושוויץ.