עלילת החמור – הבדלי גרסאות

:{{ציטוטון|אנטיוכוס, הקרוי אפיפאנס, נכנס משהביס את היהודים אל [[קודש הקודשים]] של [[בית המקדש]] של אלוהים, שרק ל[[כוהנים]] הותר על פי דין להיכנס אליו. במוצאו שם '''פסל משיש של אדם עבדקן ישוב על גבי חמור''' וספר בידיו, הוא הניח שלפניו דמות של משה, מייסד ירושלים ומארגן האומה, האיש שבנוסף לכך ציווה על היהודים את מנהגיהם ה[[מיזנתרופיה|מיזנתרופיים]] והמופקרים. ומכיוון שאפיפאנס היה מזועזע משנאה שכזאת המופנית נגד כל האנושות, הוא שם לעצמו למטרה לשבור את נוהגיהם המסורתיים. אי לכך, הוא הקריב לפני צלם המייסד (משה) ו[[מזבח העולה|מזבח]] האל הפתוח לשמים נקבת [[חזיר הבית|חזיר]] גדולה, ושפך עליהם את דמה. לאחר מכן, משהכין את בשרה, ציווה להתיז ממיצי הבשר על ספרי הקודש שלהם, המכילים את החוקים ה[[קסנופוביה|קסנופוביים]]; לכבות את [[המנורה]] הקרויה אצלם "[[אש התמיד|תמידית]]" והדולקת ללא הפסקה בבית המקדש; ולכפות על [[הכהן הגדול]] ושאר היהודים לאכול מן הבשר.}}{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://attalus.org/translate/diodorus34.html '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספרים 34–35, פרק 1, סעיפים 4-3].}}{{הערה|[[#שפר|שפר, '''יודופוביה''']], תרגום מאנגלית: להד לזר; פרק 2 האל היהודי, פולחן החמור, עמ' 90; פרק 3 התנזרות מבשר חזיר, הקרבת חזיר בבית המקדש היהודי, עמ' 101.}}