הבדלים בין גרסאות בדף "צדוק הכהן מלובלין"

מ
מ (←‏ביוגרפיה: הגהה)
אשתו מנישואין ראשונים הייתה בתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה ש[[שמירת נגיעה|לחצה יד]] לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ ל[[גירושין|גרשה]] אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימות לקראת [[היתר מאה רבנים]] כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.
 
מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו [[תלמיד חכם|תלמידתלמידי חכמים]] רבים ובתוכם רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ואדמו"רים שונים ב[[פולין]] וב[[אוקראינה]]. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי [[משה בידרמן]]).
 
רבי צדוק נמנה בתחילה עם פלג [[ההתנגדות לחסידות|המתנגדים]] ל[[תנועת החסידות]]. במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות איזביצה ראדזין|איזביצה ראדזין]]. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו '''דברי חלומות''' על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו ל[[חסידות]]. בסופו של דבר הפך להיות הוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. הוא הפך לתלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר הספר מי השילוח.