מוזיקה מזרחית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 20:
בתקופה זו התפתחה המוזיקה המזרחית בנפרד מהמוזיקה הישראלית הכללית וסופקה לקהל בכמה דרכים. דרך אחת הייתה החפלות – ערבי שירה שהמפורסמים ביניהם היו בכרם התימנים.
 
דרך שנייה הייתה מועדונים של רוקרים מזרחיים. מרבית המוזיקאים בסוגה זו שאפו להיותליצןר רוקריםמוזיקת רוק לכל דבר אך הם נודו מהרדיו בשל השפעות מזרחיות, לפעמים קלות ביותר, שהייתה על המוזיקה שלהם. בעקבות הנידוי הממסדי הם נאלצו לפנות דווקא למי שמחפש מוזיקה מזרחית והחלו להדגיש אלמנטים אלה ביצירותיהם. מרבית מהמועדונים האלה היו בארץ, אך חלק מהחשובים בהם היו ב[[ניו יורק]] והם קלטו אליהם אמנים שנטשו את הארץ בעקבות הנידוי, כמו [[גבי שושן]]. המועדונים בניו יורק היו גם מקום חובה ל[[סיבוב הופעות]] לזמרים מזרחיים מהארץ. חלק מהאמנים הישראלים שנקלעו לניו יורק כגון [[שלומי שבת]] ו[[אלון אולארצ'יק]] הפכו לזמרים עם השפעה מזרחית בולטת.
 
הדרך השלישית והמפורסמת ביותר הייתה דוכני הקלטות, בעיקר אלה שב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]], כשזו הייתה התחנה המרכזית היחידה של העיר. עד מהרה נוצר שם מעין ממסד מוזיקה מזרחית שגם אליו היה קשה לפרוץ ואמן שרצה להציג שם את מרכולתו היה צריך להוכיח את עצמו. עבור זמר מזרחי, הפריצה לשם הייתה קשה כמו הפריצה של זמר לא מזרחי אל הרדיו.