רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

חליפות המכתבים בין הצדדים הניצים לא פסקו, וחכמי בבל כתבו לבן-מאיר וניסו לפייסו לחזור בו ("נעשינו [[חרפה]] בגויים וקלסה בין המינים"; "אבלים נזופים בבכי תמרורים ואנחה" ועוד), אך בן-מאיר לא חזר בו, והשיב להם במכתב כי "אילו נהרגנו ואלף כמותנו, לא נשנה מנהג אבותינו ולא נחליף חוק... יש הרשות לחבורת ארץ ישראל על חכמי בני הגולה, ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ ישראל..." בהמשך מכתבו טוען בן-מאיר כי רב סעדיה גאון אשם במחלוקת שפרצה.

 

 

לא ידוע כיצד מחלוקת זו הסתיימה, אך ידוע כי בשנת [[ד'תרפ"ג]] עוד היה הבדל בין מועדי החגים, אך בשנת [[ד'תרפ"ד]] החגים נחוגו באותו זמן.

אשא משלי הוא חיבור פולמוס בעברית מליצית, והוא מכוון נגד [[חיוי הבלכי]], שהיה אויב משותף לרבנים ולקראים גם יחד. לפי דברי רבי [[אברהם אבן דאוד]] בספר הקבלה, חיוי בדה מלבו תורה, והעיד רב סעדיה שהוא ראה מלמדי תינוקות שמלמדים אותה בספרים ובלוחות, עד שבא רב סעדיה ונצחם.

 

 

ספר הגלוי נכתב בעת הפולמוס עם רבני בגדד, והוא משיב לטענות שנטענו נגדו. מרובה בו הרכיב ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]. חלק גדול ממנו פורסם על ידי [[אברהם אליהו הרכבי]], וחלקים נוספים פורסמו במהלך השנים על ידי חוקרים נוספים. מהדורה הכוללת את כל הקטעים הללו, בתוספת ספרי ההשגה של רבי מבשר הלוי על רס"ג, פורסמה על ידי [[יהושע בלאו]] ו[[יוסף יהלום]] בשם "רב סעדיה גאון - במוקד של פולמוס בין-רבני בבגדאד", ירושלים [[ה'תשע"ט]].