ירוסלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הזונדרקומאנדו->הזונדרקומנדו - תיקון תקלדה בקליק |
מ מיקצתם->מקצתם - תיקון תקלדה בקליק |
||
שורה 126:
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בירוסלב כ-6,000 יהודים שהוו כשליש מאוכלוסיית העיר. בימי מלחמת העולם השנייה הגיעו הכוחות הגרמנים לירוסלב תוך שבועיים מן הצד הצ'כוסלובקי וירוסלב הופגזה בארטילריה ומן האוויר ובתים רבים נהרסו. במהלך היום השביעי של המלחמה הממסד הפולני נטש את העיר והיא הפכה לעיר פרזות. בריונים פולנים ניצלו הזדמנו זו והחלו לבזוז רכוש מדינה וחנויות ובראש ובראשונה חנויות ועסקים של יהודים. עם הגעת הגרמנים והגסטאפו החלו גזרות על היהודים וביזת הרכוש היהודי. היהודים נתפסו ברחובות וצוו לעבוד עבודות כפייה תוך כדי שהם מוכים וחשופים להתעללות ברוטאלית גרמנית. היהודים בעבודות הכפייה נדרשו לפנות את הריסות העיר, לקבור את המתים, לעבוד בתחנת הרכבת ולבנות גשר מעל לנהר הסאן לטובת הצבא הגרמני. כ-1,000 עד 2,000 יהודים הועסקו בעבודות כפייה מדי יום. הגרמנים גזזו זקנים ופאות של יהודים דתיים. בתקופה זו הגרמנים מינו את אלימלך רייך שהיה בנקאי ויו"ר הוועד היהודי כמתווך בינם לבין הקהילה היהודית. הוצאה רשימת בני ערובה כתגמול על פגיעה בחייל גרמני ברחוב ה-3 במאי. הרשימה התחלקה לשניים: נכבדי הקהילה היהודית, כאשר סדר הרשימה לפי חשיבות. בראש הרשימה של היהודים המבוקשים היה הרוקח וויקטור ברילנט{{הערה|1=זביגנייב בילינסקי, [http://www.poia.pl/historia/pdf/apteki.jaroslawskie.pdf על הרוקח מגיסטר ויקטור ברילנט בתולדות הרוקחות בירוסלב], באתר לשכת הרוקחות המחוזית של פודקרפאטי. {{פולנית}}}}, אביו של האדריכל הימי [[אדמונד וילהלם ברילנט]] מתכנן תדלוק ספינות שרבורג בשנת 1969, אלימלך רייך, יו"ר וועד הקהילה היהודית שנצטווה לעבוד במהלך היום ובלילה נכלא על ידי הגסטאפו. הגרמנים רצחו חלק מבני הערובה היהודים וביניהם את אלימלך רייך. את שאר בני הערובה היהודים שחררו הגרמנים תמורת כופר ובכך שדדו את משפחות העצורים. בעמודה השמאלית ברשימת בני הערובה היו נכבדי העיר הפולנים בהם ראש העיר, הכומר של העיר ונכבדים נוספים.
בערב סוכות, 28.9.1939, בהוראתו של [[אדולף אייכמן]], רוכזו יהודי ירוסלב במגרש הספורט סוקול עם מטלטליהם, שם הם נשדדו והוכו על ידי הגרמנים. יהודי ירוסלב נצטוו לעזוב את העיר לצד המזרחי של גדת הנהר סאן שנתפס על ידי כוחות הצבא האדום על פי [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. גירוש זה התקיים בהתאם לנאמר במברקו הנודע של [[ריינהרד היידריך]], ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך, מיום 21 בספטמבר 1939, על מדיניותו של הרייך השלישי כלפי היהודים ב[[גנרלגוברנמן]]. במברק זה נאמר שבירוסלב ובסביבתה, בניגוד למקומות אחרים, אין לרכז יהודים. תוך מספר שעות הוגלו יהודי ירוסלב לצד הרוסי. מדיניות הגרמנים הייתה לנקות את ירוסלב מיהודים. הגרמנים איפשרו ליהודי ירוסלב לחזור לבתיהם מן השטח הסובייטי כמה פעמים וליטול עמם את שארית רכושם שלא נשדד עדיין. ואמנם חלקם הגדול של יהודי ירוסלב השתקעו בגאליציה המזרחית, בעיקר בלבוב;
קרוב לוודאי שבמחצית 1940 הכניסו הגרמנים לירוסלב יהודים מכפרי הסביבה (למשל, 25 משפחות יהודיות מן הכפר רוקייטנה [http://www.wolyn.org.il/inner3-34]). לפי מקורות אחדים עמד בשנים 1940- 1942 בראש שארית יהודי ירוסלב יהודי בשם רוטנברג, שנמלט מן הגירוש בספטמבר 1939. בשנים 1940- 1941 היה רוטנברג נציגם של יהודי ירוסלב ב[[יודנראט]] האזורי של נפת ירוסלב (לפי התיחום הגרמני), שמקום מושבו בלאנצוט. ביוני 1942 הועברו כל היהודים מיארוסלאב לשייניאווה וגורלם שם היה כגורל יהודי המקום. הגרמנים הרסו את בית הקברות היהודי בירוסלב והשתמשו במצבות לביצור עמדות צבא ואת בתי הכנסת הסבו לאורוות סוסים.
| |||