הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

נוספו 508 בתים ,  לפני 4 חודשים
←‏הפירוש למקרא: עדכון פירושים נוספים על התפסיר
(←‏הפירוש למקרא: עדכון פירושים נוספים על התפסיר)
א'''. התפסיר לחמשה חומשי תורה'''. תרגום [[חמשה חומשי תורה]] לערבית. בתרגומו, כפי שמספר רס"ג בהקדמתו, ביקש להנגיש את המקרא לשכבות הרחבות של ההמון, שהכיר את השפה הערבית ולא הכיר את השפה העברית, ובנוסף פירש במילה או שתיים את הכוונה הנסתרת של המקרא. רס"ג שכלל את התרגום כל ימיו, הגיהו ותקנו. נוסחאות התרגום, ה'תפסיר' בלשון הערבית, הועתקו בעותקים רבים והלכו והתגלגלו מדור לדור. תפוצתם העיקרית, מטבע הדברים, הייתה בארצות הדוברות ערבית. שרשרת רצופה של מסירה, עד לימינו, התקיימה ב[[תימן]]. ענפי נוסח שונים התקיימו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] והשתמרו בעיקר ב[[גניזה הקהירית]]. השתמר עותק אחד הכולל כשני שלישים מהתרגום למקרא, שנכתב רק כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג, על ידי הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערבית תיקניות המבוסס על כתב יד זה וכתבי יד תימניים.
 
על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב [[עמרם קורח]], אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות על ידי [[יוסף דרנבורג]] מהדירו, וכן על ידי הרב [[חיים כסאר]]. הרב [[יוסף קאפח]] ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם את התפסיר במסגרת חומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, [[ה'תשע"ח]]) והוסיף לו פירוש נרחב. [[יהושע בלאו]] פרסם לקראת היותו בן מאה כרך ראשון מתוך סדרת פירושים על התפסיר, בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה", כרך א: בראשית ([[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים, [[ה'תשע"ט]]).
 
'''ב. שרח בראשית'''