גינקו דו-אונתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות כתיב בשני מקומות. הכתיב הנכון הוא Ginkgo ולא Ginko. |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
}}
[[קובץ:Radziejowice ginkgo biloba01.jpg|שמאל|ממוזער|220px|עץ גינקגו ב[[סתיו]]]]
'''גינקו דו־אונתי''' או '''גינקו בילובה''' ([[שם מדעי]]: ''Ginkgo biloba'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[עץ|עצים]] שמקורו ב[[סין (אזור)|סין]]. מין זה הוא הנציג היחידי של מערכת הגינקואיים. זהו עץ בעל יכולת הסתגלות מצוינת, ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך הוא משמש כ[[צמח נוי|עץ נוי]] בארצות רבות בעולם. אורך חייו של עץ גינקו רב מאוד, ועשוי להגיע לאלפי שנים. ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ידוע על פרט שגילו כ־3,500
בספרות הבוטנית ה[[עברית]] מופיעים שני שמות עבריים לצמח - גינקגו וגינקו (דו־אונתי). מקורה של הצורה "גינקגו" בסין, שם נתגלה הצמח לראשונה, וזה שמו ב[[מנדרינית]]. הצורה "גינקו" מקורה ביפן, בשל שיבוש ב[[הגייה|הגיית]] המילה.{{הערה|שתי הצורות מופיעות בספרות; לדוגמה, ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] מופיע הערך "גינקגו" (כרך י', עמ' 715), ואילו ב"מגדיר לצמחי תרבות בישראל" של אברהם פאהן ואחרים (1998), ב"מילון אנציקלופדי לטבע ולחקלאות" של ד' גלבוע (1974) ובלקסיקון בוטני" של חנה נמליך (1982) מופיעה הצורה "גינקו".}}
==מיון והיסטוריה גאולוגית==
גינקו דו־אונתי הוא המין היחיד הקיים כיום במערכת ה'''גינקואיים''' (''Ginkgophyta''), השייכת למערכת ה[[צמחים]] [[חשופי זרע|חשופי הזרע]], כלומר: [[צמחי זרע]] שלא נמנים עם [[בעלי הפרחים]]. לכן יש לגינקו מעמד של [[מאובן חי]]. שרידים ראשונים של קרובי משפחתו שייכים ל[[פרם]] (לפני כ־270
עלי הגינקו דמויי [[מניפה]]; פרי העץ [[צהוב]]-[[כתום]], גודלו כגודל [[שזיף]] קטן ו[[זרע (בוטניקה)|זרע]]ו ניתן לאכילה לאחר ניקוי הציפה בעלת הריח החריף. הפירות יורדים ב[[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#התפרחת|אשכול]]ות צרים מהענפים.
==שימושים רפואיים==
בתמצית הגינקו שני חומרים פעילים – [[גליקוזיד]]ים [[פלבונואיד]]יים (Flavonoid Glycosides) וגינקוסיד, שהוא חומר ייחודי לצמח זה. נטען שיש בכוח חומרים אלה לשפר את היכולות הקוגניטיביות, ועושים בהם שימוש כמשפרי [[זיכרון]] וכנוגדי [[ורטיגו (רפואה)|ורטיגו]], אך המחקרים חלוקים בדעותיהם ביחס לאפקטיביות של הגינקו. מבין כל תוצאות המחקרים, נראה שהגינקו משפר את זרימת ה[[דם]] ופועל כ[[נוגד
נוכח העובדה כי ב[[לאדאק]] וב[[טיבט]] ממליצים בפני תיירים על נטילת גינקו למניעת [[מחלת גבהים]], בוצעו מחקרים רפואיים לבדיקת יעילותה. מחקרים מבוקרים על קבוצות [[מדגם]] גדולות הרבה יותר הראו שתמצית גינקו אינה מועילה כלל למניעת מחלת גבהים.{{הערה|שאלות ותשובות, [http://www.infomed.co.il/questions/q_040302_5.htm מחלת גבהים וחוסר ב G6PD], באתר InfoMed,{{כ}} 3 באפריל 2002{{קישור שבור|19 ביוני 2017}}}}{{הערה|שם=bmj|Jeffrey H Gertsch, Buddha Basnyat, E William Johnson, Janet Onopa, Peter S Holck,{{כ}} [http://www.bmj.com/cgi/content/abstract/328/7443/797 Randomised, double blind, placebo controlled comparison of ginkgo biloba and acetazolamide for prevention of acute mountain sickness among Himalayan trekkers: the prevention of high altitude illness trial (PHAIT)], באתר BMJ,{{כ}} 11 במרץ 2004}}{{הערה|Tony Chow, MD; Vaughn Browne, MD, PhD; Heather L. Heileson, MD; Desiree Wallace, PharmD; James Anholm, MD; Steven M. Green, MD,{{כ}} [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/abstract/165/3/296 Ginkgo biloba and Acetazolamide Prophylaxis for Acute Mountain Sickness], באתר המגזין Archives of Internal Medicine, מועתק מכרך 165 גיליון 3 שיצא ב-14 בפברואר 2005}}
| |||