נחל עוז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
===התקפות על היישוב===
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות "[[פידאיון]]" ומ[[פגז]]ים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה העשרים]] נפלו בתקריות על הגבול עם רצועת עזה ארבעה חברי משק. הידועה שבהם אירעה בשנת [[1956]], כאשר חיילים [[סודאן|סודנים]] ששירתו ב[[צבא מצרים]] ברצועת עזה, רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) {{נזכור את כולם|44216|רועי רוטברג}}, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו ב[[גופה|גופתו]]. [[ההספד על רועי רוטברג|ההספד]] שנשא ה[[רמטכ"ל]], [[משה דיין]] על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום
בין [[מבצע קדש]] לבין [[מלחמת ששת הימים]] לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות [[מיקוש]] על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש. הקיבוץ היה מטרה לירי [[מרגמה|מרגמות]]. מעשי האיבה פסקו לאחר ש[[יחידת רימון (1970)|יחידת רימון]] בפיקוד [[מאיר דגן]] הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.
בראשית [[המאה ה-21]], לאחר שנים של שקט, שוב סובל הקיבוץ מדי פעם מירי [[פצמ"ר]]ים ורקטות [[קסאם]] מרצועת עזה. במהלך [[מבצע צוק איתן]] סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. רבים מהתושבים עזבו, ועם התארכות המבצע היישוב פונה ממשפחות{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל ומתן צורי|אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים"|4562364|23 באוגוסט 2014}}}}. ב-[[23 באוגוסט]] [[2014]] היישוב פונה כמעט לחלוטין לאחר
===חשיבות היישוב===
| |||