המקלל – הבדלי גרסאות

ב[[רש"י]] מובא שאמו של בן הישראלית - [[שלמית בת דברי]] מ[[שבט דן|מטה דן]] - הייתה אשה [[זונה]] שנהגה לפטפט עם כל אחד,{{הערה|"ושם אמו שלומית בת דברי" - שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה הייתה זונה {{!}} "שלמית" - דהות פטפטה שלם עלך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל {{!}} "בת דברי" - דברנית הייתה מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה -רש"י לספר ויקרא כד}} ואילו יש מצדיקים את שולמית באמרם כי אותו איש מצרי התחפש כבעלה ובא עליה בעת שחשבה בתום-לבה שאכן זה בעלה,{{הערה|שמות רבה א כח צוטט באור החיים ויקרא כד י}} ובמדרש הובא שאביו המצרי חמד את אמו והטריד את נריה (שהיה בן בנו של [[דן (דמות מקראית)|דן]] בן [[יעקב]]) בעלה - ולגרסה אחרת עוד רצח אותו באותו לילה{{הערה|מדרש תנחומא אמור כד, ויקרא רבה לב ג}} - לצאת לעבודת פרך בלילה ולקח ההזדמנות לבעול את שלמית.

על ביטוי הכתוב "ויצא בן אשה הישראלית" יש תמיהה שיצא אבל לא כתוב מהיכן יצא; דעה המקובלת היא שיצא מחויב מבית דינו של משה אחר דיון אודות זה שנטע את אהלו בתוך מחנה דן וסירבו בני השבט לתת לו חנייה שם - וכיוון שיצא מחויב עמד וגדף את השם. ב[[ספרא]] מובא דעתו של [[רבי ברכיה]] שיצא מפרשה הקודמת כלומר שלגלג על המצווה של [[לחם הפנים]]{{הערה|וכך טען; "דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום שמא פת צוננת של תשעה ימים"?}} וה[[אבן עזרא]] מציע כי יצא ללעג גם על עניין שמן המנורה וגם ה[[קרבנות]]{{הערה|אבן עזרא לויקרא כד י}} ובעל ה[[ש"ך על התורה]] פירש שמתוך מריבה העצומה שהייתה בעניינו עם בן הישראלי, יצא מידת ה[[אפיקורס]]ות שהייתה טמון בו בדעתו עד שקילל את השם בגלוי.{{הערה|ש"ך על התורה כרך ב דף קעו, מהדורת "מקור הספרים" ירושלים תשס"ד}}