הבדלים בין גרסאות בדף "אדוארד הראשון, מלך אנגליה"

קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ (שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג))
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
 
==על כס המלכות==
בינתיים, מת בנובמבר 1272 המלך הנרי. עקב שמו הטוב, יכולותיו הצבאיות, והשמועות המופרזות שהגיעו ממסעי הצלב, הוכרז אדוארד כמלך ללא מתנגדים והברונים נשבעו לו [[שבועת אמונים]]. אדוארד חזר לאנגליה רק ב-[[1274]] ו[[הכתרת מלכי בריטניה|הוכתר]] למלך ב[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]]. למרות שמלכו לפניו שלושה מלכים בשם "אדוארד" הוא נקרא בשם "אדוארד הראשון" מכיוון שמאז [[המלכים הנורמנים|הכיבוש הנורמני]] "התאפסה" ספירת [[מלכי אנגליה|המלכים האנגלית]].
 
==הכנעת הוולשים==
אדוארד בחר ב[[ג'ון, מלך סקוטלנד|ג'ון באליול]] וקיווה כי זה יסכים להישבע אמונים לאנגליה ולתמוך בה כספית וצבאית במלחמתה נגד צרפת, אולם ג'ון באליול ראה בכך השפלה וב-[[1293]] כרת ברית עם צרפת והתכוון לפלוש לאנגליה.
 
אדוארד כינס את הצבא הגדול ביותר עד אז, החריב את העיר [[בריק שעל הטוויד]] וטבח בתושביה, והמשיך ל[[דאנבר]] ו[[אדינבורו]]. מ[[אדינבורו]] נטל המלך את [[אבן הגורל]] שנלקחה ל[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]], שם נודעה כ'''כסא המלך אדוארד''' ושימשה להכתרת מלכי אנגליה מ-[[1308]] ועד [[1996]], שבה הוחזרה לסקוטלנד. באליול ויתר על הכתר ונכלא ב[[מצודת לונדון]], אולם שוחרר שלוש שנים אחר כך ביולי [[1299]], והורשה לגלות לאחוזותיו ב[[צרפת]]. כל בעלי האדמה בסקוטלנד נדרשו להישבע [[שבועת אמונים]] לאדוארד, והוא שלט בסקוטלנד כבפרובינציה אנגלית באמצעות [[משנה למלך|משנים למלך]].
 
ב-[[1297]] פרץ מרד סקוטי בראשות [[ויליאם וולאס]] ואנדרו דה מוריי, שטענו שהם פועלים להביא להשבת המלך ג'ון לכס הסקוטי, בעוד הוא נותר בצרפת ולא תמך במרד הסקוטי. המורדים הסקוטים הביסו את הצבא האנגלי בקרב על גשר סטרלינג, ובעקבותיו איבדו האנגלים חלקים נרחבים מסקוטלנד. לאחר סיום המלחמה בצרפת התפנה אדוארד למרד הסקוטי, והביס את המורדים בקרב פאלקירק. וולאס הוסגר לאנגלים בשנת [[1305]], והוא נשפט במשפט ראווה שבסופו הוצא להורג ב[[תלייה, גרירה וביתור]].