בר כוכבא – הבדלי גרסאות

המזרחן והמומחה ליחסים בינלאומיים ולאסטרטגיה, [[יהושפט הרכבי]], הציג בספריו{{הערה|1=כל הציטוטים מחז"ל בספריו, לקוחים מ[[ספר האגדה]] של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ו[[רבניצקי]] ולא מחז"ל במקור, ומכאן כנראה מסקנותיו.}} את בר כוכבא כהרפתקן, אשר הוביל את העם למרד שלא היה לו סיכוי, ואשר הביא לחורבן, לשמד ולגלות, שתוצאותיה ניכרות עד היום, כאלף שמונה מאות וחמישים שנה לאחר מכן. ייתכן שמי שעניין את הרכבי לא היה בר כוכבא, אלא ראש הממשלה [[מנחם בגין]]. הוא השווה את סרבנותו היחסית של בגין מול [[ארצות הברית]] למרידת בר כוכבא ברומא, ונראה שצפה שהתוצאות תהיינה דומות ובלוח זמנים דומה. לעומתו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הביע את הדעה, כי מרד בר כוכבא היה זריקת עידוד לפני היציאה לגלות הארוכה. היהודים יזכרו שכמעט הצליחו להקים מדינה, ויהיה להם למה להתגעגע שוב. גם פרופ' [[ישראל אלדד]] הגיב לעמדת הרכבי בהרצאה שהפכה לחוברת, ובה הביע התנגדות לשיפוט המרד לפי תוצאותיו, והראה את ההכרח שבמרידה מול גזירות הדת של רומא, כמו גם את סבירות הצלחתו של המרד באותו זמן{{הערה|1=פולמוס: החורבן ולקחיו - כיצד נתייחס לחורבן הבית ולמרד בר כוכבא, הוצאת ון-ליר, 1982.}}{{הבהרה|מה פירוש "סבירות ההצלחה"? האם ישראל אלדד הניח שהמרד היה בעל סבירות מספקת או טובה להצלחה או שהכוונה למשהו אחר?}}.