אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 41:
כנראה בעקבות הביקורת הקשה של האבן עזרא על הקליר, הוצאו פיוטיו מסידורי התפילה של [[נוסח הספרדים|הספרדים ובני עדות המזרח]], ובמקומם הוכנסו פיוטיהם של משוררי ימי הביניים, כגון: ר' [[אברהם אבן עזרא]], ר' [[משה אבן עזרא]], ר' [[שלמה אבן גבירול]] ועוד.
 
בלשונו של הקליר זלזלו גם כמה מאנשי [[תנועת ההשכלה]] ומאנשי [[תחיית הלשון העברית]]. [[מנדלי מוכר ספרים]] טבע את הפועל "מתאָצקוֹצצים" כדי ללגלג על סגנונם הסתום – בעיניו – של הפייטנים,{{הערה|1="'''והלשון''' של אותו הספר כפתור ופרח! ברוחם של היהודים ובטעמם... "אץ קוצץ" הרי לשונו אף היא יפה, אבל בעלי "אץ-קוצץ" יש ויש עכשו בעולם, ואיך שלא יהיו מתאָצקוֹצצים – סוף סוף אפשר למצוא חידתם, אם לא בלה, על כל פנים מקצתה, ואם כן מה רבותא של לשון זו? אין דבור חביב ומרוצה ליהודים אלא זה, שלאו מוחו של אדם סובלו, כיון שאין מבינים אותו ודאי עמוק עמוק הוא... אבל אין זה מענייני." (מנדלי מוכר ספרים, '''[http://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html ספר הקבצנים]''', עמ' 23–24)}} ו[[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] כינה את הסגנון "אבני חצץ של אץ קוצץ".{{הערה|1=[[ח"נ ביאליק]], "[http://benyehuda.org/bialik/article07.html שירתנו הצעירה]", אודסה, כסלו תרפ"ו, ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}
 
מצד שני, פיוטי הקליר גם זכו לשבחים רבים במשך הדורות: מבין מחיי השפה העברית עצמם, העריץ [[אליעזר בן יהודה]] את הקליר וקרא לו "ראש מחיי לשון עברית"{{הערה|1=לנג, יוסף, "דַּבֵּר עִבְרִית! חיי אליעזר בן יהודה", יד יצחק בן־צבי, ירושלים תשס"ח}}; ועם התגברות המחקר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], וגילוי אוצר גדול של פיוטים בני התקופה ב[[גניזת קהיר]], עמדו החוקרים על עושרו ועל מורכבותו של הסגנון הקלירי. מילים רבות שנתחדשו בפיוטיהם של הקליר ובני דורו נכנסו אל [[העברית החדשה]].