זוגי (בלשנות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏זוגי מדומה מוחלט: הגהה, replaced: ו-מ ← ומ
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 17:
לאחר תחיית השפה העברית (1880 ואילך) זכו גם צורות הזוגי המקראיות להיות מדוברות ולהיכתב במילונים, אולם רוב צורות הזוגי שנכנסו לעברית החדשה היו צורות "קפואות" (כמו מאזניים, [[כיריים]] ועוד) שלא הביעו זוגיות ממשית, אלא לכל היותר שיקפו תהליך היסטורי שגרם להיווצרות הצורה בצירוף [[מוספית]] הזוגי.
 
בשנות ה-30 עד ה-60 – וביתר שאת בשנות ה-30 וה-40 – נוצר גידול רחב היקף של מאות צורות זוגי, בעיקר בשפה הכתובה (עיתונות, ספרות, שירה) על ידי יוצרים כמו [[נתן אלתרמן]], [[אברהם שלונסקי]], [[ע. הלל]] ובני דורם{{הערה|1=[[גדעון טורי|טורי גדעון]]. 1992. עלייתה ונפילתה של צורת הזוגי בלשון הספרות העברית החדשה. בתוך: ע' אורנן, ר' בן-שחר וג' טורי (עורכים), העברית שפה חיה, חיפה תשנ"ג, עמ' 118-101.}}. זאת בניגוד ל[[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ולבני דורו שמיעטו מאוד להשתמש בצורות זוגי, [[קל וחומר]] להמציא צורות חדשות.
 
אולם, תופעה זו לא תפסה תאוצה, ולא חלחלה לגמרי ללקסיקון המדובר והחי של העברית: עד מהרה נעלמו רוב הצורות החדשות ושוב נותרו רק צורות הזוגי ה"קפואות" והצורות העתיקות. וכיום, בעברית המדוברת של שנות האלפיים, אין מוצאים צורות זוגי מלבד אלו המציינות '''כמויות''' (אלפיים, מאתיים) ו'''יחידות זמן''' (יומיים, שבועיים וכו'). בשפה הכתובה, עם זאת, ניתן למצוא מעט צורות זוגי "מיוחדות" יותר, אך בחינה דקדקנית של הסמנטיקה של אותן צורות מגלה שלא מדובר תמיד בזוגי של ממש.