הבדלים בין גרסאות בדף "רועה צאן"

הוסרו 6,222 בתים ,  לפני 3 חודשים
קיצרתי מידע מיותר
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
(קיצרתי מידע מיותר)
{{מפנה|רועה}}
[[קובץ:Rumunia_5806.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רועה וצאנו ב[[רומניה]]]]
[[קובץ:William-Adolphe Bouguereau - The Little Shepherdess - Google Art Project.jpg|ממוזער|250px|ציור של רועה משנת 1889]]
'''רועה צאן''' או '''נוֹקֵד''' הוא [[אדם]] המטפל ב[[צאן]] ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות ב[[כלב רועים]], בשטחי ה[[מרעה]], ב[[אחו]] הפתוח או באזורים [[הר]]ריים. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו.
 
רעיית צאן היא אחד ה[[מקצוע]]ות העתיקים ביותר. ידוע כי רועים היו קיימים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לפני כ-10,000 שנה, מאז [[ביות]] ה[[עז]] וה[[כבש]] בראשית [[התקופה הנאוליתית]]. כבשים גודלו לשם שימוש ב[[חלב]], ב[[בשר כבש|בשרן]] וב[[צמר]] שלהן.
 
==רועי צאן בתנ"ך==
רעיית צאן כמקצוע מתוארת גם ב[[תנ"ך]] ובייחוד ב[[תורה]].
כינויים נוספים לרועי צאן בתנ"ך: '''אביר''', '''אדיר''' - הרועה הממונה על עדר גדול שמועסקים בו רועים אחדים{{הערה|"[[דואג האדומי]], אביר הרועים אשר לשאול", {{תנ"ך|שמואל א|כא|ח}}.}}, ו'''נוקד''' - בעל עדרים ([[מישע]] מלך [[מואב]], {{תנ"ך|מלכים ב|ג|ד}}).
הרועה הראשון המוזכר בתנ"ך הוא [[הבל]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ד|ב}}.}}. כרועים שימשו בדרך כלל הבנים הצעירים במשפחה (כגון [[דוד]]), אך אם לאב המשפחה לא היו בנים, בנות המשפחה (כגון [[רחל]] ובנות יתרו) רעו את הצאן{{הערה|ראו [[רש"י]] ל{{תנ"ך|בראשית|ל|כז}}.}}. יעקב שימש כרועה מקצועי ואף קיבל משכורת על עבודתו ({{תנ"ך|בראשית|לא|לט|מ}}).
לאנשים עשירים, בעלי עדרים גדולים, היו גם רועים שכירים, כמו הרועים של [[לוט]] ו[[אברהם|אברם]] ({{תנ"ך|בראשית|יג|ז}}) ורועי [[נבל הכרמלי]] ({{תנ"ך|שמואל א|כה|ב|ז}}).
הרועים התמודדו עם סכנות רבות, כפי שמתאר [[דוד]] את מעשי גבורתו לפני [[שאול]] ({{תנ"ך|שמואל א|יז| לד|לו}} וכפי שעולה מ{{תנ"ך|תהלים|כג|ד}}).
חג הרועים הוא חג הגֵּז ({{תנ"ך|שמואל א|כה|ב|ג}}).
 
החוק המקראי מתייחס לרועה שכיר, השומר על עדרי אחרים. אם התרשל הרועה בשמירה - ישלם לבעלים, אך אם השה נטרף - והרועה מביא שריד מבעל החיים כעדות והוכחה לכך שנטרף, הוא פטור מתשלום ({{תנ"ך|שמות|כב|ט|יב}}), כפי שמתואר גם ב{{תנ"ך|עמוס|ג|יב}}.
 
המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: [[משה]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ג|א}}.}}, דוד{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|טז|יא|יט}}.}}, [[עמוס]] הנביא{{הערה|{{תנ"ך|עמוס|א|א}} וכן {{תנ"ך|עמוס|ז|טו|ללא=ספר}}.}} ואחרים.
 
בשירה המקראית נמשלו יחסי [[אלוהים (יהדות)|ה']] ו[[יהודים|עמו]] ליחסי רועה ועדרו: {{ציטוטון|[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|ה' רועי לא אחסר]]. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני...|{{תנ"ך|תהילים|כג|א|ב}}}}, {{ציטוטון|כרועה עדרו ירעה|{{תנ"ך|ישעיה|מ|יא}}}}. בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: {{ציטוטון|אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|ב}}}}, {{ציטוטון|כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני...|{{תנ"ך|ירמיהו|כג|א|ד}}}} וכן ב{{תנ"ך|יחזקאל|לד|א|טז}}.
 
==רועי צאן בתרבות==
[[קובץ:תל אביב הקטנה - בית לדרברג - רוטשילד 29 (14).JPG|ממוזער|[[ציור]] של רועה צאן על [[אריח קרמיקה]] ב[[בית לדרברג]]]]
 
רועי צאן מוזכרים גם בתרבות הפופולרית. בסרט "[[מגלה את אמריקה]]", מתחזה הנסיך יורש העצר לרועה צאן כדי לחזר אחרי האשה שאהב. בספרו של [[דייוויד אדינגס]] "הזוהרים" נכתבו פואמות על הזוהרים, כרועי צאן על מנת לייצר סביבם [[אמפתיה]].
 
==כלב רועים==
{{ערך מורחב|כלב רועים}}
 
[[כלב רועים]] מתאר תפקיד מסורתי שניתן למספר [[גזעי כלבים]] במשק הבית האנושי. המטלות הכללות בתפקיד זה מורכבות ומרובות: בנוסף לתפקיד הבסיסי שלהם לדאגה ושמירה על ה[[עדר]] מלוכד, עליהם אף להגן על העדר מפני [[שוד|שודדים]] ו[[טורפים]] למיניהם כגון [[זאב מצוי|זאבים]], וכן להיות בני לוויה במסעותיו הרבים והארוכים מחוץ לבית של הרועה. כלבי הרועים אשר נחשבים קלים ל[[אילוף כלבים|אילוף]], מסוגלים אף להגיב לפקודה שניתנה מבעליהם ממרחק של חצי קילומטר. פקודות האילוף כוללות [[שריקה|שריקות]] מיוחדות, תנועות [[יד]]יים ואף תנועות [[עיניים]].
 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Shepherds}}
* [[בוקר (מקצוע)]]
* [[גאוצ'ו]]
* [[משה הרועה והגדי]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מקצועות החקלאות]]
[[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]
מ.פ היה כאן
משתמש אלמוני