המרכז לחקר מערות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AAlexanderF (שיחה | תרומות) |
AAlexanderF (שיחה | תרומות) |
||
שורה 44:
*'''מערות המלח ב[[הר סדום]]'''{{הערה|{{מעריב|אברהם פלג|המערה הגדולה בארץ נתגלתה בהר סדום|1984/07/10|01400}}{{ש}}{{מעריב|יואל רפל|מערת שוקולד ומחילת סנדוויץ'|1988/06/20|07000}}}}{{הערה|[https://www.malham.info/sedom מערות המלח בהר סדום] באתר מלח"ם}}, שבו נחקרו כ-150 מערות באורך כולל של עשרות קילומטרים שהתפתחו בתנאים ייחודיים במחדר [[מלח (כימיה)|מלח]], ובהן [[מערה|מערות]] ה[[מלח בישול|מלח]] הארוכות ב[[עולם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.malham.info/saltkarst|הכותב=פרומקין ואחרים|כותרת=מערות וקרסט במלח|אתר=מלח"ם|תאריך=7 בספטמבר 2019}}</ref>. הר סדום מתפקד לכן כמעבדת השדה החשובה בעולם לחקר [https://www.academia.edu/3819098/Frumkin_A_2013._Salt_Karst._in_Frumkin_A._volume_ed._Shroder_J._ed._in_chief_Treatise_in_Geomorphology_vol._6_Karst_Geomorphology_p._208-424._San_Diego_Academic_Press קרסט במלח]. [https://www.academia.edu/455450/Frumkin_A._1996_Uplift_rate_relative_to_base_level_of_a_salt_diapir_Dead_Sea_Israel_as_indicated_by_cave_levels_in_Alsop_I._Blundell_D._and_Davison_I._eds._Salt_Tectonics_Geological_Society_of_London_Special_Publication_v._100_p._41-47 תיארוך מפלסי הזרימה הקדומים] של המערות סייע להבנת [https://www.academia.edu/31439456/Quaternary_rise_of_the_Sedom_diapir_Dead_Sea_basin קצב עליית מחדר המלח], ל[https://www.academia.edu/1127732/Frumkin_A._Magaritz_M._Carmi_I._and_Zak_I._1991_The_Holocene_climatic_record_of_the_salt_caves_of_Mount_Sedom_Israel_Holocene_v._1_3_p._191-200 שחזור האקלים הקדום], מפלס ים המלח, ו[https://www.academia.edu/206476/Frumkin_A._and_Elitzur_Y._2002_Historic_Dead_Sea_level_fluctuations_calibrated_with_geological_and_archaeological_evidence_Quaternary_Research_v._57_p._334-342 השוואתו לארועים היסטוריים] ול[https://www.academia.edu/206454/Frumkin_A._Kadan_G._Enzel_Y._and_Eyal_Y._2001_Radiocarbon_chronology_of_the_Holocene_Dead_Sea_Attempting_a_regional_correlation_Radiocarbon_v._43_no._2C_p._1179-1190 נתונים ממקומות סמוכים]. התברר כי עמוד המלח המכונה '[https://www.academia.edu/315457/Frumkin_A._2009_How_Lots_wife_became_a_pillar_of_salt._Biblical_Archaeology_Review_35_3_38-64 אשת לוט]' נוצר לפני כ-4000 שנה בגלל מערה שהתמוטטה. [https://www.academia.edu/206451/Frumkin_A._2009._Stable_isotopes_of_a_subfossil_Tamarix_tree_from_the_Dead_Sea_region_Israel_and_their_implications_for_the_Intermediate_Bronze_Age_environmental_crisis_Quaternary_Research_v._71_p._319_328_doi_10.1016_j.yqres.2009.01.009 גזע עץ שנסחף לתוך מערת סדום] איפשר את פיענוח [https://www.academia.edu/312247/Frumkin_A._2009_Formation_and_dating_of_a_salt_pillar_in_Mount_Sedom_diapir_Israel_Geological_Society_of_America_Bulletin._v._121_no._1_2_p._286_293 ההידרדרות האקלימית בתקופת הברונזה הביניימית].
*[https://www.academia.edu/14479424/Ezersky_M._Frumkin_A._2013_._Fault_Dissolution_front_relations_and_the_Dead_Sea_sinkhole_problem_Geomorphology_201_35_44 '''הבולענים'''] לאורך חוף ים המלח מהווים גורם סיכון מרכזי לפיתוח האזור. במחקר המלח"ם נמצא לראשונה כי הבולענים מתפתחים בגלל המסת [https://www.academia.edu/312182/Frumkin_A._and_Raz_E._2001_Collapse_and_subsidence_associated_with_salt_karstification_along_the_Dead_sea_Carbonates_and_Evaporites_v._16_2_p._117-130 שכבת מלח מתחת פני השטח], כתוצאה מירידת מפלס ים המלח. זה מתרחש [https://www.academia.edu/1127837/Frumkin_A._Ezersky_M._Al-Zoubi_A._Abueladas_A.-R._2011_._The_deadly_hazard_of_the_Dead_Sea_geophysical_assessment_of_salt_sinkholes._Geomorphology_134_102_117 בעיקר מעל חזית ההמסה] בקצה שכבת מלח בתת הקרקע, ושניתן לגלותם באמצעים גיאופיסיים, באופן דומה לגילוי מנהרות טרור. [https://www.academia.edu/34750271/Evaluation_and_mapping_of_Dead_Sea_coastal_aquifers_salinity_using_Transient_Electromagnetic_TEM_resistivity_measurements._Ezersky_M.G._and_Frumkin_A._2017.Comptes_Rendus_Geoscience_349_1_pp.1-11 מיפוי גיאופיסי של מי התהום] באיזור מסייע לאיתור האזורים הרגישים.
*'''האקלים והסביבה הקדומים''' של ישראל והלבנט לפי ממצאים במערות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.malham.info/climate|הכותב=עמוס פרומקין|כותרת=סובב ואקלים|אתר=מלח"ם|תאריך=7.10.2019}}</ref>. הממצא במערות עדכן את המידע על פעילות האדם הקדמון במחזור הקרחוני האחרון{{הערה|{{אקדמיה|Keinan et al.|Paleoclimatology of the Levant from Zalmon Cave speleothems, the northern Jordan Valley, Israel|40546993|'''Quaternary Science Reviews''' 220, 2019, pp. 142–153}}}} ותזמון [https://www.academia.edu/312262/Vaks_A._Bar-Matthews_M._Ayalon_A._Matthews_A._Halicz_L._and_Frumkin_A._2007_Desert_speleothems_reveal_climatic_window_for_African_exodus_of_early_modern_humans_Geology_v._35_9_831-834 יציאת האדם המודרני מאפריקה]. במערת [https://www.academia.edu/3819000/Ayalon_A._Bar-Matthews_M._Frumkin_A._Matthews_A._2013_._Last_glacial_warm_events_on_Mount_Hermon_the_southern_extension_of_the_Alpine_karst_range_of_the_east_Mediterranean._Quaternary_Science_Reviews_59_p._43-56 מצפה שלגים בחרמון] נמצא שמים חילחלו רק בתקופות חמות, ואילו ברוב תקופת הקרח לא שקעו נטיפים. בירושלים הצטברו משקעי מערות בכל התקופות, והרכבם האיזוטופי אפשר [https://www.academia.edu/206457/Frumkin_A._and_Stein_M._2004_The_Sahara_-_East_Mediterranean_dust_and_climate_connection_revealed_by_strontium_and_uranium_isotopes_in_a_Jerusalem_speleothem_Earth_and_Planetary_Science_Letters_v._217_p._451-464 שחזור חדירת האבק] לאיזור, התפתחות [https://www.academia.edu/206461/Frumkin_A._Ford_D._C._and_Schwarcz_H._P._2000_Paleoclimate_and_vegetation_of_the_last_glacial_cycles_in_Jerusalem_from_a_speleothem_record_Global_Biogeochemical_Cycles_v._14_3_p.863-870 הקרקע והצומח], ו[https://www.academia.edu/206461/Frumkin_A._Ford_D._C._and_Schwarcz_H._P._2000_Paleoclimate_and_vegetation_of_the_last_glacial_cycles_in_Jerusalem_from_a_speleothem_record_Global_Biogeochemical_Cycles_v._14_3_p.863-870 הרכב המים]. במערות בצל הגשם של ההר המרכזי, דוגמת [https://www.academia.edu/312296/Vaks_A._Bar-Matthews_M._Ayalon_A._Matthews_A._Frumkin_A._Dayan_U._Halicz_L._Almogi-Labin_A._and_Schilman_B._2006_Paleoclimate_and_location_of_the_border_between_Mediterranean_climate_region_and_the_Saharo_Arabian_Desert_as_revealed_by_speleothems_from_the_northern_Negev_Desert_Israel_Earth_and_Planetary_Science_Letters_v._249_384_399 מערת צבוע], [https://www.academia.edu/312190/Lisker_S._Vaks_A._Bar-Matthews_M._Porat_R._and_Frumkin_A._2010._Late_Pleistocene_palaeoclimatic_and_palaeoenvironmental_reconstruction_of_the_Dead_Sea_area_Israel_based_on_speleothems_and_cave_stromatolites._Quaternary_Science_Reviews_29_1201_1211 מערות ממערב לים המלח] ו[https://www.academia.edu/31439454/Vaks_A._Bar-Matthews_M._Ayalon_A._Schilman_B._Gilmour_M._Hawkesworth_C._J._Frumkin_A._Kaufman_A._and_Matthews_A._2003_Paleoclimate_reconstruction_based_on_the_timing_of_speleothem_growth_oxygen_and_carbon_isotope_composition_from_a_cave_located_in_the_rain_shadow_in_Israel מערת מעלה אפרים], נמצא כי משקעי מערות הצטברו בתקופות הקרח בלבד, ומכאן שתקופות אלה היו לחות יחסית. רוב הנגב לעומת זאת היה יבש בתקופות הקרח, ומשקעי מערות הצטברו בו [https://www.academia.edu/31439449/Vaks_A._Bar-Matthews_M._Matthews_A._Ayalon_A._and_Frumkin_A._2010._Middle-Late_Quaternary_paleoclimate_of_northern_Saharan-Arabian_Desert_reconstruction_from_speleothems_of_Negev_Desert_Israel._Quaternary_Science_Reviews_29_1201_1211 לאחרונה בתקופה הבין קרחונית] לפני כ-120,000 שנה. [https://www.academia.edu/3819077/Por_F._D._Dimentman_C._Frumkin_A._Naaman_I._2013_._Animal_life_in_the_chemoautotrophic_ecosystem_of_the_hypogenic_groundwater_cave_of_Ayyalon_Israel_A_summing_up._Natural_Sciences_5_4A_p._7-13 משקעי מערות קדומים יותר] מעידים על תקופות לחות ממושכות בנגב בעבר הרחוק (פליוקן-פליסטוקן). [https://www.academia.edu/31410034/D._Sivan_G._Sisma-Ventura_N._Greenbaum_O.M._Bialik_d_F.H._Williams_M.E._Tamisiea_E.J._Rohling_A._Frumkin_S._Avnaim-Katav_G._Shtienberg_M._Stein_2016._Eastern_Mediterranean_sea_levels_through_the_last_interglacial_from_a_coastal-marine_sequence_in_northern_Israel צנירים ומשקעים במערות ראש הנקרה] ו[https://www.academia.edu/206482/Ronen_A._Neber_A._Mienis_H._K._Horwitz_L._K._Frumkin_A._Boenigk_W._and_Galili_E._2008_Mousterian_occupation_on_an_OIS_5e_shore_near_the_mount_carmel_caves_Israel_in_Sulgostowska_Z._and_Tomaszewski_A._J._eds._Men_Millennia_Environment_Warsaw_Institute_of_Archaeology_and_Ethnology_Polish_Academy_of_Sciences_p._197-205 מערות בחוף הכרמל] שימשו לשחזור מפלסי הים הגבוהים בתקופה הבין-קרחונית.
*'''קמינים קרסטיים'''. התגלו מאות קמינים (מערות אנכיות) בצפון ומרכז ישראל<ref>{{צ-ספר|שם=קמינים קרסטיים בסובב ים תיכוני (עפרה, ישראל)|קישור=|מו"ל=האוניברסיטה העברית והחברה להגנת הטבע|מקום הוצאה=ירושלים, ישראל|מחבר=עמוס פרומקין|שנת הוצאה=1984}}</ref>. בעפרה נחקרה [https://www.academia.edu/34716948/The_southernmost_authigenic_karst_plateau_of_the_Levant._Frumkin_A._Valdman_E._Langford_B._Yaaran_S._Buslov_V._2017._Proceedings_of_the_17th_International_Congress_of_Speleology_Sydney_VOL._2_p._13-16 רמה קרסטית מפותחת] עשירה בקמינים ודולינות, שהיא הדרומית מסוגה בלבנט, ומלמדת ש[https://www.academia.edu/14478272/Karst_origin_of_the_upper_erosion_surface_in_the_Northern_Judean_Mountains_Israel גב ההר עוצב בעיקר בהמסה] קרסטית.
*מחקר של '''מערות מרד בר כוכבא''' ברחבי ישראל. [https://www.malham.info/shfelatyehudshidingcomplexes מערכות המסתור בשפלת יהודה] היוו מוקד מרכזי ראשון למחקרים אלה. הרחבת המחקר ל[https://www.malham.info/judeaandsameriarefugecaves מערות מפלט ומסתור בהר המרכזי] הרחיבה את המידע על תחומיו המדויקים של המרד. [https://www.malham.info/galilreugecaves מערות מפלט, מסתור ומקלט בגליל] מציגות [https://www.academia.edu/14484490/Yinon_Shivtiel_Amos_Frumkin_2014._The_use_of_caves_as_security_measures_in_the_Early_Roman_Period_in_the_Galilee_Cliff_Settlements_and_Shelter_Caves._Caderno_de_Geografia_24_41_77-85 אור חדש על המרידות] בתקופות שונות{{הערה|{{דבר|צבי אילן|הגליל במרד בר כוכבא|1983/11/04|01703}}}}.
| |||