כוורת – הבדלי גרסאות

הכוורת המודרנית [[תיבה (גאומטריה)|תיבה]] העשויה [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. בדרך כלל, הדבוראי מקבל את מבני הכוורות בצורת פלטות מוכנות מעץ ומרכיב אותן בעצמו. הקומה הבסיסית כוללת רצפה. בקומות מעליה די בארבעה קירות, אשר מתחרים ומונחים מעל הקומה הבסיסית. בין קומת הבסיס ובין שאר הקומות מניחים רשת הפרדה המאפשרת מעבר של דבורים פועלות ומונעת מעבר של המלכה. באופן הזה נמנעת הטלה מחוץ לקומת הבסיס והקומות שמעליה משמשות לאכסון דבש בלבד. חשבות ההפרדה בכך שאין צורך להוציא ל[[רדיה]] חלות שבהן דבש וגם ולד מאחר שאת הולד יש להחזיר מיד לכורת שאם לא כן ירקב בחלה. כמו כן מונעת הרשת מצב שבו בעת הרדיה תהיה המלכה בקומה הנרדית והכוורת תשאר ללא המלכה. על הקומה העליונה יש תקרת עץ, הכוללת לעיתים מאכלה (שוקת לתמיסת סוכר להאכלת הדבורים בחרף) וגג מצופה פח. שני האחורונים מגינים על הכורת מפגעי מזג האויר. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב [[מנחת (תעופה)|מנחת]] אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כמו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים. בישראל כל הכורות שבשימוש הן מסוג לנגסטרות' וזאת הכורת הנפוצה ביותר בעולם, הנקראת על שם ממציאתממציא הכוורת, {{אנ|L. L. Langstroth|לוריין לנגסטרות'}}. הציוד המכני המיוצר לתהליך הרדיה מותאם לכוורות מסוג זה.