יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
'''יום הכיפורים''' (מכוּנה גם '''יום כיפור''' או בקצרה '''כיפור''') הוא אחד מ[[מועדי ישראל]]. [[הלכה|הלכתית]] הוא חמור יותר מ[[יום טוב]] אך פחות מ[[שבת]], אך מצד סגולתו למחילת עוונות, והמצוות, האיסורים, והמנהגים הרבים הקשורים בכך, הוא נחשב ל[[קדושה (יהדות)|קדוש]] במיוחד.
 
יום הכיפורים חל ב[[י' בתשרי|עשרה]] ב[[תשרי]] ובמוקדו עומדות ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] וה[[סליחה]], ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות בו עינוי הנפש. [[חז"ל]] מפרשים ב[[משנה]]{{הערה|{{משנה|יומא|ח|א}}}} את מהות העינוי הכולל [[חמשת העינויים|חמישה עינויים]]: המנעות מ: [[אכילה]] ו[[שתייה]], סיכה (סיכת הגוף בשמן), [[רחיצה]], נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ו[[תשמיש המיטה]] (קיום יחסי אישות).
 
[[מצווה|מצוות]] ה[[תענית]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההימנעות ממלאכה, זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, מבין מצוות היהדות. על אף שיום הכיפורים הוא יום [[צום]] ותענית, אין אלו מפני [[אבלות (יהדות)|אבלות]] או צרה כב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]] אלא בשל קדושתו הרבה של היום. למעשה הוא זכור ונחשב ליום שמח מכיוון שעל פי המקרא וחז"ל, לאחר ש[[משה רבנו]] חזר פעם נוספת ושהה ב[[הר סיני]] 40 יום, שהחלו מ[[ראש חודש]] [[אלול]], נמחל ונסלח לישראל על [[חטא העגל]], ומשה ירד מההר ביום הכיפורים עם [[הלוחות השניים|לוחות הברית השניים]]{{הערה|{{מדרש|איכה|פתיחתא|לג}}}}. בעקבות כך למדו ישראל ממשה את דרכי הסליחה והכפרה הציבוריים באמצעות התפילה ועבודת המקדש ונקבע יום זה כיום המסוגל במיוחד לסליחה וכפרה. מאז שימש מדי שנה כ[[יום הכיפורים בבית המקדש|אחד המועדים הבולטים באירועי עבודת המקדש]] והיווה מעמד לאומי מרכזי בימים בו היה קיים [[בית המקדש]].