המרכז לחקר מערות בישראל – הבדלי גרסאות

==תוכנית עבודה==

בזיקה לעבודות אלו התגבש במלח"ם צוות המיועד לעסוק באופן שיטתי ומפורט בגילוי ובמחקר של מערות במספר אזורים בהם התברר הפוטנציאל הגבוה של גילויים משמעותיים במרחב התת-קרקעי וכן במספר סוגיות עקרוניות העומדות על הפרק בחקר מערות ישראל.

#מערות המפלט מימי [[מרד בר כוכבא]] במערב ההר. בעקבות הגילוי של [[מערת התאומים]], מתקיים סקר מפורט של המרחבים ה[[קארסט|קרסטיים]] במערב שדרת ההר המרכזי ביהודה ובדרום השומרון, שמטרתו להתחקות אחר מפת התפוצה של מערות המפלט בחבלים אלו, ואחר מאפייני התרבות החומרית במערות השונות. פוטנציאל חבל הארץ הנדון התברר בשנה האחרונה בשורה של תגליות מסקרי היכרות במרחב, הכוללות אינדיקציות לנוכחות מימי המרד ביותר מחמש מערות (אלקנה, בטן א-ג'מיע, נחל בית עריף, נחל נטוף, ועאבוד), כאשר במערת עאבוד התפתח הסקר הראשוני לכדי מסכת תגליות מפתיעה הכוללת כ-15 מטבעות מרד בר כוכבא, כלי נשק וחפצי ברזל מרובים, וכן מכלולים עשירים של כלי חרס וזכוכית. במהלך הסקר המתוכנן נבדק תא שטח של כ-250 קמ"ר במערב השומרון, העשיר בפעילות קארסטית.

#פעילות במערות קארסטיות גדולות בתקופות הפרוטו-היסטוריות. כתוצר לוואי של מחקר הפעילות במערות המפלט מימי מרד בר-כוכבא במדבר יהודה ובשוליים המערביים של אזור ההר, התברר היקף הפעילות במערות אלו גם בפרקי הזמן הקודמים למהפכה העירונית, קרי שלהי [[התקופה הנאוליתית]], [[התקופה הכלקוליתית]] ותקופת הברונזה הקדומה א'. גילויים אלו שופכים אור ראשוני על השלב הקדום של ניצול אינטנסיבי של תת-הקרקע בדרום ה[[לבנט]], שלב שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי. לצורך לימוד מהות הפעילות מתקופות קדומות אלו נערך סקר שיטתי, שמטרתו התחקות אחר מאפייני התרבות החמרית מפרק הזמן הנדון ולימוד היקף התופעה בזיקה למחקר של התפתחות חברות מורכבות באזורנו.