שלום צאלח – הבדלי גרסאות

'''שלום צאלח''' ([[1923]] — [[22 בינואר]] [[1952]]) היה [[יהדות בגדאד|יהודי]] ש[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בהקשר ל[[הפיגועים בבגדאד 1950-5151–1950|פיגועים בבגדאד 1950-5151–1950]]. מ[[הרוג מלכות|הרוגי המלכות]] ב[[עיראק]].

נולד ליפה (חסינה) וצלח גדל ב[[בגדאד]], בירת [[עיראק]] במשפחה יהודית מהמעמד הפשוט והתייתם מאמו בגיל צעיר. צאלח, שהיה [[סנדלר]] במקצועו, הצטרף לתנועת "[[החלוץ]]" ותכנן לעלות לארץ.

ב-[[9 ביוני]] [[1951]], ערב עלייתו הצפויה לארץ, נעצר במסגרת גל מעצרים נגד פעילי התנועה הציונית יחד עם [[יוסף בצרי]], סוכן [[המוסד]] שנשלח מישראל. צלאח עבר עינויים קשים ואולץ לחתום על הודאה כוזבת שהוא היה זה שהטיל חומר נפץ על לשכת המודיעין של שגרירות [[ארצות הברית]] בעיראק. הוא הורשע בפני בית דין מיוחד ב-[[5 בנובמבר]] 1951 בהנחת פצצות בכניסה ל-2 מבני ציבור יהודיים, בהנחת פצצה בלשכת המודיעין האמריקאית ובחברות ברשת ריגול ציונית ונידון למוות.{{הערה|שם=דבר, 11 בנובמבר 1951|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1951%2F12%2F11&id=Ar00116&sk=C8B5CE16]}}.

ב-22 בינואר 1952, ([[כ"ד בטבת]], [[תשי"ב]]), הוצא צאלח להורג ב[[תליה]]. הרב ג'ורג'י מועלם היה איתם ב-30 דקות האחרונות לחייהם, ומספר שהם אחזו בידיו וקראו "[[שמע ישראל]]", לדבריו בקשתם האחרונה הייתה "אחרי מותנו קחו אותנו לקרובנו". לאחר מכן הובילו אותם לכיכר ושם ניתלו כששק שחור מכסה את פניהם. בקשתם לבא לקבורה בישראל לא התמלאה, אך ב[[הר הרצל]] הוקמה מצבה לזכרם{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|הנידונים למוות קראו "שמע ישראל"|1980/01/11|02800}}}}. באותו חודש הוצא גם יוסף בצרי להורג.

* [http://www.neshama.info/default.aspx?pageid=7&stoneId=200234 דף הנצחה ותמונת המצבה], באתר "נשמה"