צום גדליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
סקריפט החלפות (ענייני), הסרת קישורים עודפים
שורה 11:
 
== מותו של גדליה ==
לאחר כיבוש [[ממלכת יהודה]] בידי ה[[בבל]]ים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. [[נבוכדנצר השני]], מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ [[ממלכת יהודה|יהודה]]. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מ|ו}}}}.
 
כפי שמתואר בספר [[ירמיהו|ירמיה]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיה|מא}}, ובקיצור רב יותר ב{{תנ"ך|מלכים ב|כה|כב|כו}}}}, גדליה [[רצח|נרצח]] בידי קבוצת יהודים בהנהגת [[ישמעאל בן נתניה]], שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא [[יוחנן בן קרח]] ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה [[נבי סמואל]] של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת [[בעליס]] מלך [[עמון]].
שורה 20:
ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.
[[קובץ:Nuremberg chronicles f 63v 1.png|370px|ממוזער|התפוררות העיר ירושלים תחת שלטון הבבלים. נירנברג, 1493]]
 
* '''ג' תשרי:'''
** [[תוספתא]], [[מסכת סוכה]]: "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"{{הערה|תוספתא ל[[מסכת סוכה]] פרק ו, הלכה י}}.
שורה 32 ⟵ 31:
== הלכות הצום ==
*הצום מתחיל ב[[עלות השחר]] ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]].
*בקהילות הספרדים, יש [[סליחות]] של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית; אצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים כמה פיוטים הדנים בעניניבענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור. כמו כן מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את [[תפילת עננו|תפילת "עננו]]" (הספרדים בכל התפילות, עדות המזרח ב[[שחרית]] ומנחה, והאשכנזים בתפילת [[תפילת מנחה|מנחה]] בלבד). קוראים בתורה את "ויחל משה", בקהילות האשכנזים נוהגים לקרוא בתפילת מנחה גם [[הפטרה]] ב[[נביאים|נביא]] - "דרשו ה' בהמצאו"{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 51 ⟵ 50:
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{בין המצרים}}
{{הבהרה הלכתית}}
 
[[קטגוריה:תעניות]]