המרכז לחקר מערות בישראל – הבדלי גרסאות

*[[מערת התאומים|'''מערת התאומים''']] נחקרת על ידי המלח"ם ואוניברסיטת בר-אילן, בבדיקה שיטתית של חללי המערה תוך שימוש באמצעי עזר שונים. התגלתה מחדש מערכת של חללים עמוקים בחלקה הפנימי של המערה. במהלך מיפוי מערכת זו התגלו [https://www.academia.edu/393246/Zissu_B._Eshel_H._Langford_B._and_Frumkin_A._2010_Coins_from_the_Bar_Kokhba_Revolt_hidden_in_Mearat_Ha-Teomim_Mugh%C3%A2ret_Umm_et_T%C3%BBeim%C3%AEn_Western_Jerusalem_Hills._Israel_Numismatic_Journal_17_113-147 שלושה מטמונים] יקרי ערך מימי מרד בר-כוכבא, בסך של [https://www.academia.edu/315584/Zissu_B._Porat_R._Langford_B._Eshel_H._Stiebel_G.D._Frumkin_A._2010._Twin_treasures._Eretz_Jan._2010_p._62-69 120 מטבעות], המכילים את מקבץ מטבעות הכסף הגדול ביותר שנתגלה במהלך מחקר ארכאולוגי של מרד זה. שורה של גילויים דומים מעידה על המצאות של מערות מפלט גדולות מימי מרד בר-כוכבא גם בחלקים המערביים של תחום מדינת המורדים, בהרי יהודה ובשפלת שומרון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Amos Frumkin|שם=Frumkin, A., Bar-Matthews, M., Davidovich, U., Langford B., Porat R., Ullman M., Zissu, B., (2014). In-situ dating of ancient quarries and the source of flowstone (‘calcite-alabaster’) artifacts in the southern Levant. Journal of Archaeological Science 41, 749-758.|קישור=https://www.academia.edu/14484647/Frumkin_A._Bar-Matthews_M._Davidovich_U._Langford_B._Porat_R._Ullman_M._Zissu_B._2014_._In-situ_dating_of_ancient_quarries_and_the_source_of_flowstone_calcite-alabaster_artifacts_in_the_southern_Levant._Journal_of_Archaeological_Science_41_749-758}}}}. במערת התאומים נמצאו גם עדויות ל[https://www.academia.edu/34696042/Zissu_B._Klein_E._Davidovich_U._Porat_R._Langford_B._Frumkin_A._Votive_offerings_from_the_late_Roman_period_in_the_Teomim_Cave_western_Jerusalem_hills._In_Tal_O._and_Weiss_Z._Expressions_of_cult_in_the_Southern_Levant_in_the_Greco-Roman_period._Brepols_Turnhout_pp._111-130 פולחן אלילי מסתורי] בתקופה הרומית. [https://www.academia.edu/34891027/Zissu_B._Klein_E._Porat_R._Langford_B._and_Frumkin_A._2017._Roman_Cult_Jewish_rebels_share_Jerusalem_cave_site._Biblical_Archaeology_Review_43_30-39 הממצא הרב במערת התאומים] כלל גם [https://www.academia.edu/14484647/Frumkin_A._Bar-Matthews_M._Davidovich_U._Langford_B._Porat_R._Ullman_M._Zissu_B._2014_._In-situ_dating_of_ancient_quarries_and_the_source_of_flowstone_calcite-alabaster_artifacts_in_the_southern_Levant._Journal_of_Archaeological_Science_41_749-758 מחצבה קדומה של משקעי מערות] (בהט בטרמינולוגיה הארכיאולוגית).

*מחקר '''מערות שנתגלו בעומק רב.''' בגלל קשיי הגישה המערות הללו נחקרו בעיקר בעזרת [https://www.academia.edu/1127802/Laskow_M._Gendler_M._Goldberg_I._Gvirtzman_H._and_Frumkin_A._2011_._Deep_confined_karst_detection_analysis_and_paleo-hydrology_reconstruction_at_a_basin-wide_scale_using_new_geophysical_interpretation_of_borehole_logs._Journal_of_Hydrology_406_p._158_169 ניתוח קידוחים]. מערות עמוקות בודדות נחדרו על ידי מנהרות ב[https://www.malham.info/jerusalemmountains אזור ירושלים], מה שאיפשר מחקר בלתי אמצעי. [[מערת האומה]] שנתגלה במהלך עבודות חפירה לבניית [[תחנת הרכבת בנייני האומה|תחנה]] בעבור [[קו הרכבת המהיר לירושלים]], בעומק של 75 מטרים מתחת לפני הקרקע{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|מערת המים המרשימה בישראל נחשפה בירושלים|1.1176322|6 ביוני 2011}}}}. שתי מערות נטיפים התגלו במהלך העבודות להנחת קו מים חדש בהרי ירושלים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|מערת נטיפים נחשפה בעבודות על צינור המים לירושלים - והיא תיסתם בבטון|1.6115085|25 במאי 2018}}}}. [https://www.academia.edu/313062/Frumkin_A._2009_Active_hypogene_speleogenesis_and_groundwater_system_at_the_edge_of_an_anticlinal_ridge._In_Klimchouk_A._and_Ford_D.C._eds._Hypogene_Speleogenesis_and_Karst_Hydrogeology_of_Artesian_Basins._Ukranian_Institute_of_Speleology_and_Karstology_Special_Paper_1_p._137-149 מערת איילון] ושכנותיה נחשפו בעקבות כריית עיר במחצבת נשר רמלה, והן נוצרו ב[https://www.academia.edu/206473/Frumkin_A._and_Gvirtzman_H._2006_Cross-formational_rising_groundwater_at_an_artesian_karstic_basin_the_Ayalon_Saline_Anomaly_Israel_Journal_of_Hydrology_v._318_316_333 עליית מים אגרסיביים מעומק רב].

*'''מתקני מים תת קרקעיים קדומים''' נחקרו ברחבי הארץ. נמצא כי [https://www.academia.edu/14485709/Frumkin_A._2015._Shafts_and_survey_errors_of_ancient_tunnel_engineering_in_Jerusalem_and_Caesarea_water_systems_Israel._Proceedings_of_International_Congress_of_Speleology_in_Artificial_Cavities_HYPOGEA2015_Roma_p._170-177 מנהרות מפולשות] מאפשרות שחזור הדיוק של טכניקות המדידה התת קרקעיות. התברר כי [https://www.academia.edu/34694872/Frumkin_A._2018._The_underground_water_systems_of_Maabarta_Flavia_Neapolis_Israel._Geoarchaeology_33_127_140 שכם התת קרקעית], היא ניאפוליס הרומית, עשירה ביותר ב[https://www.academia.edu/14846403/Frumkin_A._2012._Subterranean_water_systems_of_the_larger_springs_of_Shechem_Neapolis_Nablus_._In_Tavger_A._Amar_Z._Bilig_M._Eds._In_the_Highlands_Depth_Ephraim_Range_and_Binyamin_Research_Studies_2_p._141-149_Hebrew_ מערכות מים] וניקוז כאלה, וחלקן משמש עד היום לצרכים מגוונים. [https://www.academia.edu/31439452/Frumkin_A._Shimron_A._and_Rosenbaum_J._2003_Radiometric_dating_of_the_Siloam_Tunnel_Jerusalem_Nature_v._425_p._169-171 נקבת השילוח] בירושלים תוארכה בשיטות רדיומטריות ונמצא שגילה מתאים לתיאור התנכי. הוצע [https://www.academia.edu/206471/Frumkin_A._and_Shimron_A._2006_Tunnel_engineering_in_the_Iron_Age_geoarchaeology_of_the_Siloam_Tunnel_Jerusalem_Journal_of_Archaeological_Science_v._33_227-237 פיתרון לחידות הנקבה]: פיתוליה ואופן מפגש החוצבים. הנקבה מקבלת את מימיה ממעיין הגיחון, שב[https://www.academia.edu/316129/Benami_Amiel_R._Grodek_T._Frumkin_A._2010._Characterization_of_the_hydrogeology_of_the_sacred_Gihon_Spring_Jerusalem_A_deteriorating_urban_karst_spring._Hydrogeology_Journal_18_1465-1479 מחקרו] התברר כי הפסיק לפעום במאה השנים האחרונות, ומימיו מושפעים מאד מהגשם והזיהום בירושלים. מפעלים ממלכתיים מתקופת בית שני מתאפיינים בין השאר בסיתות עדין ו[https://www.academia.edu/31410974/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_Architecture_of_ancient_water_systems_narrow_vaulted_ashlar_roofs_and_their_significance_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9F_2016_%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%9D.pdf קמרונות חביתיים] בנויים.

*במרחבי '''המזרח התיכון''' חוקר המלח"ם מערות בשיטות מגוונות ותוך שיתוף פעולה עם חוקרים מקומיים. צינור הלבה הארוך ביותר שנחקר בממלכת ירדן, בדרום החורן, הוא [https://www.academia.edu/312261/Frumkin_A._Bar-Matthews_M._Vaks_A._2008_Paleoenvironment_of_Jawa_basalt_plateau_Jordan_inferred_from_calcite_speleothems_from_a_lava_tube_Quaternary_Research_70_3_358-367 מערת חשיפה], שאורכה 920 מ'. בבשן בתחומי סוריה, בדרום הלג'א הגדולה, התגלה בעזרת צילומי לווין [https://www.academia.edu/34694608/THE_LONGEST_LAVA_TUBE_IN_THE_LEVANT_THE_20.5_KM_LONG_SHIHAN-HARAN_SYSTEM_SYRIA צינור הלבה הארוך ביותר במזרח התיכון], שאורכו הכללי 20.5 ק"מ – מערכת שיחאן-חראן. כיום צינור לבה זה מקוטע: חלקים ממנו התמוטטו וסייעו לזיהויו מלמעלה. באקלים המדברי של איחוד האמירויות נחקרו לראשונה [https://www.academia.edu/31420600/Audra_P._Bos%C3%A1k_P._G%C3%A1zquez_F._Cailhol_D._Sk%C3%A1la_R._Lis%C3%A1_L._Jon%C3%A1sov%C3%A1_S._Frumkin_A._Knez_M._Slabe_T._and_Hajna_N.Z._2017._Bat_urea-derived_minerals_in_arid_environment._First_identification_of_allantoin_C4H6N4O3_in_Kahf_Kharrat_Najem_Cave_United_Arab_Emirates נטיפי שתנן שהושקעו מהפרשות עטלפים].