הבדלים בין גרסאות בדף "המרכז לחקר מערות בישראל"

בזיקה לעבודות אלו התגבש במלח"ם צוות המיועד לעסוק באופן שיטתי ומפורט בגילוי ובמחקר של מערות במספר אזורים בהם התברר הפוטנציאל הגבוה של גילויים משמעותיים במרחב התת-קרקעי וכן במספר סוגיות עקרוניות העומדות על הפרק בחקר מערות ישראל.
#מיפוי המערות הארוכות והעמוקות בישראל; פרויקט זה כולל מיפוי ראשוני ולימוד מפורט של מאפייני המערות המפותחות בארץ ב[[סלעי משקע]] ימיים, ואשר אורכן הכולל עולה על 500 מ'. בין אלו מתבצע בשנים האחרונות על ידי המלח"ם מיפוי של [https://www.academia.edu/34694637/THE_LONGEST_LIMESTONE_CAVES_OF_ISRAEL מערות הגיר הארוכות ביותר בארץ], בהן [https://www.academia.edu/14608090/Frumkin_A._2015._Hariton_Cave.._In_Frumkin_A._ed._Atlas_of_the_Holey_Land._Jerusalem_p._90-95_Hebrew_ מערת חריטון], [[מערת איילון]], מערת עראק א-נעסאנה ([[נחל דליה]]); [[מערת סלע]] ([[נחל חבר]]), [[מערת צבוע]] (נחל להט), [[מערת מכוך]], הוטת יאנה (רמת זרעית) ומערת רהב (גליל עליון), מערת נחל קינה ו[[מערת אשלים]] ([[הנגב]]).
#מערות המפלט מימי [[מרד בר כוכבא]] במערב ההר. בעקבות הגילוי של [[מערת התאומים]], מתקיים סקר מפורט של המרחבים ה[[קארסט|קרסטיים]] במערב שדרת ההר המרכזי ביהודה ובדרום השומרון, שמטרתו להתחקות אחר מפת התפוצה של מערות המפלט בחבלים אלו, ואחר מאפייני התרבות החומרית במערות השונות. פוטנציאל חבל הארץ הנדון התברר בשנה האחרונה בשורה של תגליות מסקרי היכרות במרחב, הכוללות אינדיקציות לנוכחות מימי המרד ביותר מחמש מערות (אלקנה, בטן א-ג'מיע, נחל בית עריף, נחל נטוף, ועאבוד), כאשר במערת עאבוד התפתח הסקר הראשוני לכדי מסכת תגליות מפתיעה הכוללת כ-15 מטבעות מרד בר כוכבא, כלי נשק וחפצי ברזל מרובים, וכן מכלולים עשירים של כלי חרס וזכוכית. במהלך הסקר המתוכנן נבדק תא שטח של כ-250 קמ"ר במערב השומרון, העשיר בפעילות קארסטית.
#פעילות במערות קארסטיות גדולות בתקופות הפרוטו-היסטוריות. כתוצר לוואי של מחקר הפעילות במערות המפלט מימי מרד בר-כוכבא במדבר יהודה ובשוליים המערביים של אזור ההר, התברר היקף הפעילות במערות אלו גם בפרקי הזמן הקודמים למהפכה העירונית, קרי שלהי [[התקופה הנאוליתית]], [[התקופה הכלקוליתית]] ותקופת הברונזה הקדומה א'. גילויים אלו שופכים אור ראשוני על השלב הקדום של ניצול אינטנסיבי של תת-הקרקע בדרום ה[[לבנט]], שלב שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי. לצורך לימוד מהות הפעילות מתקופות קדומות אלו נערך סקר שיטתי, שמטרתו התחקות אחר מאפייני התרבות החמרית מפרק הזמן הנדון ולימוד היקף התופעה בזיקה למחקר של התפתחות חברות מורכבות באזורנו.
#מחקר שינויי אקלים לפי ממצאי מערות. במערות רבות קיימים נטיפים, זקיפים, ומשקעים אחרים הצוברים מידע על האקלים ששרר באזור בזמן שקיעתם. משקעים כאלה נחקרו בירושלים, מזרח השומרון, מדבר יהודה, הגליל והנגב, ובעזרתם שוחזר האקלים במהלך רבע מיליון השנים האחרונות. המחקר מורחב למליוני שנים בעזרת משקעים בנגב ובהרי יהודה, בעזרת שיטות תיארוך חדשות.
#מחקר בולענים. נחקרים שקעים בפני השטח שנוצרו בגלל התמוטטות ושקיעה לתוך חללים קרסטיים. תופעה זו גורמת נזקים כבדים ואף פגיעות בנפש בחוף ים המלח ובשפלה. המלח"ם חקר את התופעות בשיטות מתקדמות והציע דרכים לחיזוי מיקום הבולענים והבנת התפתחותם.
#חקר מתקני מים תת-קרקעיים. המלח"ם חוקר מנהרות ונקבות מים תת-קרקעיות, המלמדות על הטכנולוגיה והגיל של מתקני המים בישראל. בין השאר תוארכה ופוענחה חידת חציבתה של [[נקבת השילוח]], נבדקו מפעלי המים בשכם וסבסטיה, ונקבות מעיינות בהרי יהודה והשומרון.
#מקלטי המצוקים בגליל ההררי. בשנים האחרונות התברר ההיקף המשמעותי של השימוש בחללים תת-קרקעיים תלויים במצוקים נישאים בגליל ההררי לצורכי מקלט ומפלט בתקופות שונות, בהן בולטים מכלולי "מקלטי המצוקים" מימי המרד הראשון ברומאים ([[המרד הגדול]]) בגליל היהודי. עם זאת, מרבית המכלולים טרם נחקרו באופן שיטתי מבחינה [[ספלאולוגיה|ספלאולוגית]] ו[[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]], להוציא מכלול [[שמורת סלע עכברה|סלע עכברה]] ומצוקי [[הר ניתאי|הר נתאי]] וה[[הר ארבל|ארבל]]. אלו נחקרים בהובלת "הצוות הגלילי" של המלח"ם. מקלטי מצוקים אלו כוללים הן כאלו שהיו ככל הנראה בשימוש אוכלוסייה יהודית בגליל המזרחי (ארבל, [[נחל עמוד]], הר אביתר), והן כאלו שהיו בשימוש גורמים אתניים אחרים במערב הגליל ([[נחל כזיב]], [[נחל בצת]], נחל נמר).
#נקבות של מעיינות שכבה נחקרות על מנת להבין את היקף התופעה, מועד המצאת הטכנולוגיה ושיכלולה.
 
==פרסומים: ספרים וחוברות==
162

עריכות