M61 וולקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קצב אש: קישורים פנימיים
מ ←‏יישומים: קישורים פנימיים
שורה 94:
}}
 
בנוסף, קיימות גרסאות בהם הוולקן מותקן בצידי מטוסים כבדים ומשמש לירי חיפוי והגנה עצמית. גרסאות כאלה הותקנו על ה-[[AC-119]], על ה[[הרקולס C-130|הרקולס AC-130]] וכן על [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]] הזנב של מפציצי [[קונבאירקונבאייר B-58 הסלר|B-58 הסלר]] ו-[[B-52|B-52H]].
 
בנוסף לוולקנים המותקנים ישירות על המטוס במהלך ייצורו, ישנם גם [[פוד]]י וולקן נתיקים, שניתן להתקינם על המטוס בתנאי שדה. ישנן שתי גרסאות לפודים חיצוניים של הוולקן: פוד חיצוני (בלועזית Pod) הוא מרכב נתיק, שעליו מותקנת מערכת הנשק, וממנו היא פועלת באופן אוטונומי בהתאם לפקודות מהמערכת שעליה מותקן הפוד. שתי הגרסאות לכננת של הוולקן, ה-'''SUU-16/A''' (תחת הציון הצבאי M12) והגרסה המשופרת '''SUU-23/A''' (תחת הציון הצבאי M25) פותחו ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]]. הפוד הראשון השתמש בטורבינה שמסובבת על ידי זרמי אוויר כדי לספק כוח למנוע, אך דבר זה יצר יותר מידי כוחות גרר במהירויות גדולות, ואילו במהירויות נמוכות לא סיפק מספיק כוח כדי לסובב את הוולקן מספיק מהר מאחר שזרם האוויר היה חלש. ה-'''SUU-23/A''' השתמש בגרסה '''GAU-4''' של הוולקן שמספק כוח לעצמו, מתוגבר במאיץ חשמלי שנועד לתת לו את הסיבוב המהיר הראשוני. שני הפודים פולטים החוצה תרמילים ריקים במקום לאכסן אותם בפנים. שני סוגי הפודים מכילים כל אחד 1200 קליעים כמאגר תחמושת לוולקן ושוקלים כ-732.6 ק"ג ו-780.2 ק"ג בהתאמה. הפודים שירתו ב[[מלחמת וייטנאם]] אך סבלו מבעיה חמורה של חוסר דיוק. הבעיה רק התגברה מאחר שהתקן המחבר את הפוד למטוס לא יכול היה לעמוד ברתע והוסט בגלל הירי.