הגליל העליון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26194676 של 62.0.34.134 (שיחה) זה שהן מוגבלות לא אומר שלא היה. אם תרצה, כתוב על זה הערה שמסבירה את הצדדים. |
מ הוספת קישור לקנומן |
||
שורה 10:
את הגליל העליון נהוג לחלק לשלוש יחידות גאוגרפיות - '''הגליל העליון המערבי''' - המתנשא לגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, ונופו רמתי מחורץ בנחלים עמוקים וצרים, ובו נכללים למשל [[נחל בצת]], [[נחל כזיב]] ו[[נחל געתון]]. ממזרח לו - '''מרום הגליל''' - החלק המרכזי והגבוה ביותר של הגליל העליון הישראלי - גוש [[פקיעין]] וגוש [[מירון (מושב)|מירון]] הכוללים את הפסגות הר מירון (1204 מ'), [[הר אדיר]] (1008 מ'), [[הר חירם]] (996 מ') מצפה הימים (734 מ') ופסגות נוספות. '''הגליל העליון המזרחי''' כולל את [[הרי נפתלי]] (ובהם [[רכס רמים]] ורמות נפתלי), והרי צפת ופסגותיו המתנשאות עד לגובה של כ-1000 מ' מעל פני הים.
יש הרואים את האזור שבין [[גבול ישראל-לבנון]] לבין נהר ה[[ליטני]] כחלק מהגליל העליון, ומכנים אותו "הגליל הלבנוני"{{הערה|מעניין לראות, בהקשר זה, את דבריו של [[יוסף ברסלבסקי]] (בספרו "זאת הארץ - הגליל", תשי"ב, עמ' 326): "עם {{ציטוטון|קריעת '''רובו של הגליל העליון''' מתחומי הארץ, לאחר הכיבוש הבריטי}}, נכרת העורף שזן ופרנס את העיר [צפת]..." הוא עומד על דעתו זו בצורה מפורשת (שם, עמ' 273)- "בעצם, מהווה ה[[ליטני|ליטניס]] ...גבול טבעי בין הגליל העליון, לאמר בין ארצינו, והלבנון. לא לחינם ייקרא ב[[ערבית]] "קסמיֶה", לאמר- המפריד.{{ש}} אך, עם קביעת הגבולות בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]], נקרע חבל-הרים גדול מעל הארץ, וקו הגבול '''קורע את הרי הגליל העליון לשניים וחלקם הגדול סופח ללבנון'''....."}}, אולם כיום גישה זו אינה מקובלת בקרב הגאוגרפים. גבולו הצפוני של הגליל הוא קו [[העתק]], המכונה העתק רום העובר בקו אלכסוני מאזור [[מטולה]] ועד [[בירות]], דרך העיירה רום ב[[לבנון]]. ממערב לקו ההעתק, נפוצים סלעים צעירים יחסית מגיל הקרטיקון העליון ([[קנומן]] עד איאוקן בעיקר סלעי גיר דולומיט וקירטון), ואילו ממזרח לו, סלעים עתיקים יותר מ[[תקופת היורה]] וה[[קרטיקון]] התחתון (בעיקר סלעי [[גיר]], [[דולומיט]] ואבני חול). מבחינה טופוגרפית, האזור שממערב לקו גובהו כ-900 מטר, ואילו ממזרח לקו, האזור מתנשא לגובה העולה על 1500 מטר. גם מבחינה נופית שונים אזורים אלה. האזור הדרום-מערבי מבותר על ידי ערוצים קצרים יחסית ליחידות תבליט קטנות. משני צידי [[נהר הליטני]] החוצה אזור זה, הנוף זהה. מצפון-מזרח לקו, הנוף מבותר על ידי סדרת עמקים עמוקים ורחבים, דבר הניכר בהצללה החריפה הקיימת באזור זה.
במקורות ה[[יהודים|יהודיים]] נזכרים מספר תיאורים לגבולות הגליל העליון בעיניהם של בני התקופה. לדברי [[יוסף בן מתתיהו]]: {{ציטוטון|שם (בבאר שבע הגלילית) מתחיל הגליל העליון, המשתרע לרוחבו מכפר זה עד לכפר בקע, הגובל באדמות צור. לאורכו משתרע הגליל העליון מן הכפר תלה, הקרוב לירדן, ועד מרו (מרות)}}{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 40-39, בתרגום [[ליזה אולמן]], [[הוצאת כרמל]], ירושלים, תש"ע.}}. [[חז"ל]] הגדירו את הגליל העליון כך: {{ציטוטון|מ[[כפר חנניה]] ולמעלה כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון}}{{הערה|{{משנה|שביעית|ט|ב}}.}}.
| |||