הבדלים בין גרסאות בדף "מרטין ואן ביורן"

מ
הוספת קישור לצ'רוקי
מ (שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג))
מ (הוספת קישור לצ'רוקי)
בצעד מפתיע ונועז, הלך ואן ביורן בניגוד למדיניות של קודמו וזאת במטרה להשיג שלום בבית ובחוץ. במקום ליישב סכסוך כספי בין אזרחי ארצות הברית לממשלה המקסיקנית באמצעות הפעלת כוח, ניסה ואן ביורן לחפש פתרון דיפלומטי. באוגוסט [[1837]] דחה ואן ביורן את בקשת טקסס להצטרף כמדינה בארצות הברית. מהלך זה זכה לכעס רב בעיקר מצדם של מנהיגים תומכי עבדות שראו בכך טענו שהמניע שעומד מאחורי המהלך הוא אי-רצון שילובה של טקסס בשל [[פשרת מיזורי]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Conlin, Joseph|שם = The American Past: A Survey of American History|מו"ל = Wadsworth: Cengage Learning|שנת הוצאה = 2014|ISBN = 978-1-133-94653-3|עמ = 330|קישור = https://books.google.co.il/books?id=cXQWAAAAQBAJ&pg=PA330&dq=%22van+buren%22+texas+statehood+1837&hl=en&sa=X&ei=ssyRVI_ZAYb7sASy_YLgBg&redir_esc=y#v=onepage&q=%22van%20buren%22%20texas%20statehood%201837&f=false|מקום הוצאה = Boston}}}}
 
במקרה של הספינה [[לה אמיסטאד]] צידד ואן ביורן בממשלה הספרדית הרצתה לתבוע את העבדים בפעולת [[שוד ימי]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Kidder, David S.; Oppenheim, Noah D|שם = The Intellectual Devotional: American History; Revive Your Mind, Complete Your Education, and Converse Confidently about Our Nation's Past|מו"ל = TID Volumes, LLC|שנת הוצאה = 2007|ISBN = 978-1-59486-744-6|עמ = 122|קישור = https://books.google.co.il/books?id=pU3GTO70ZssC&pg=PA122&dq=amistad+sided+spain+%22van+buren%22&hl=en&sa=X&ei=Zc6RVNn5LcmmNvHSgbgG&redir_esc=y#v=onepage&q=amistad%20sided%20spain%20%22van%20buren%22&f=false}}}} ואן ביורן פיקח על התנועה של שבטי האינדיאנים ביניהם שבט [[צ'רוקי]] מן המדינות [[ג'ורג'יה]], [[טנסי]], [[אלבמה]] ו[[קרוליינה הדרומית]] אל הטריטוריה של אוקלוהמה (Territory of Oklahoma) ובעצם כך ביצוע ההוראות שעברו תחת שלטונו של ג'קסון.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Sturgis, Amy H|שם = The Trail of Tears and Indian Removal|מו"ל = Greenwood|שנת הוצאה = 2006|עמ = 39|ISBN = 978-0313336584|קישור = https://books.google.co.il/books?id=xyS9GtYci7IC&pg=PA39&dq=trail+of+tears+%22van+buren%22&hl=en&sa=X&ei=e8-RVKzsDomhNvGUgqgP&redir_esc=y#v=onepage&q=trail%20of%20tears%20%22van%20buren%22&f=false}}}} כמו כן על מנת לאבטח את [[פלורידה]], המשיך ואן ביורן במלחמת פלורידה, מלחמה אשר החלה בעת שלטונו של ג'קסון ולא הגיע לסיומה עד לשנת [[1842]] לאחר שוואן ביורן כבר סיים את כהונתו כנשיא.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hauptman, Laurence M|שם = Conspiracy of Interests: Iroquois Dispossession and the Rise of New York State|מו"ל = Syracuse University Press|שנת הוצאה = 1999|ISBN = 0-8156-0547-1|עמ = 196|קישור = https://books.google.co.il/books?id=GEFjmdzKqlgC&pg=PA196&dq=%22second+seminole+war%22+1842+%22van+buren%22&hl=en&sa=X&ei=hc2RVI7nIIKkgwSY9YHwDQ&redir_esc=y#v=onepage&q=%22second%20seminole%20war%22%201842%20%22van%20buren%22&f=false|מקום הוצאה = Syracuse, New York}}}}
 
בשנת [[1839]] נפגש [[ג'וזף סמית' הבן]], המייסד של תנועת הקדושים המאוחרים ("Letter Day Saint") עם ואן ביורן תוך כדי שהוא מבקש שארצות הברית תעזור לכ-20,000 מתיישבים מורמונים מאינדפנדנס, [[מיזורי]] שנאלצו לעזוב כתוצאה ממלחמת המורמונים בשנת [[1838]]. מושל מדינת מיזורי, לילבורן בוגס, הוציא צו מינהלי הקורא לכוחות להשתמש בכוח נגד המורמונים וזאת במטרה להדבירם או לגרשם מן המדינה. בשנת 1839 לאחר המעבר ל[[אילינוי]], סמית' ומפלגתו פנו לקונגרס ולוואן ביורן עצמו שיתערבו ויעזרו למורמונים. על פי אחת הגרסאות תגובתו של ואן ביורן לסמית' הייתה "הסיבה לפנייתך מוצדקת, אבל איני יכול לעשות דבר מכיוון שאם אעמוד לצידך, אפסיד את הקול של מדינת מיזורי".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Ann Eliza Young, John Bartholomew Gough, Mary Ashton Rice|שם = Wife no. 19, or, the story of a life of bondage|מו"ל = Livermore|שנת הוצאה = 1876|עמ = 55}}}}