אוטו פון ביסמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ צוצמצם->צומצם - תיקון תקלדה בקליק
שורה 64:
 
====הסכסוך עם הסוציאליזם====
ביסמרק, רדף עד חורמה את ארגוני הפועלים והסוציאליסטים בפרוסיה. על פי החוקים שהעביר בפרלמנט בנושא זה נאסר על כל איגוד סוציאליסטי או קומיניסטי, צוצמצםצומצם [[חופש העיתונות]], לארגונים סוציאליסטים נאסר לגייס תרומות וחבריהם נקנסו בסכום של 500 מרק או עונש מאסר של שלושה חודשים.{{הערה|מיכאל זיו ושמואל אטינגר, '''דברי הימים''', כרך ג', עמ' 284 - 285}} עם זאת, ביסמרק גם ביקש לקנות את לבם של הפועלים באמצעות קשר עם נציג משלהם. ביסמרק החל להיפגש עם מנהיג תנועת הפועלים [[פרדיננד לסל]]. הפגישות החלו בחודשים שקדמו להקמת מפלגת הפועלים, ביוזמתו של ביסמרק. לאחר התגבשות רעיון הקונגרס הכללי של הפועלים, והתרחבות פעילות המפלגה הפרוגרסיבית והאיגודים, ביקש ביסמרק להרחיב את ראייתו אודות בעיית [[תנועת הפועלים]]. מפני שהיה מוקף בסביבה של יועצים שמרנים ודתיים, הזמין אליו נציג משורות השמאל.{{הערה|[[שלמה נאמן]], '''פרדיננד לאסאל''', [[הוצאת עם עובד]], [[תל אביב]] 1984, עמ' 161}} לסל נבחר מפני שבעיני ביסמרק, הוא לא היה קוסמופוליט כמו שאר הסוציאליסטים, אלא פרוסי הנאמן למלכו. המשך הקשר נבע מהקמת מפלגת הפועלים ותפקידו של לסל כמנהיג המפלגה.
 
לסל מצידו ראה בקשר עם ביסמרק פתח ליצירת ברית נגד הליברלים, אך בלי כוונה לשרת את הריאקציה. הפועלים שנאו את ביסמרק מפני שביקש לצמצם את חירותם, ולסל נאלץ לסנגר על הקשר אתו ביחס דו-ערכי; מצד אחד ראה בו אויב במטרה הסופית של תנועת הפועלים. מצד שני העריך אותו כי היה חומה בצורה נגד הליברלים, וגם קיווה שאולי ביסמרק והמלך יגלו הבנה לתוכניותיו בעניין תיקון מצבו של הפועל.{{הערה|מיכאל זיו ושמואל אטינגר, '''דברי הימים''', כרך ג', עמ' 279}} בסופו של דבר הסתייגויותיו של לסל מן הריאקציה נשכחו, והקשר עם ביסמרק תרם לדימויו השלילי של לסל, אף כי לא נודעה להתקשרות ביניהם משמעות אפקטיבית ומעשית.{{הערה|שלמה נאמן, '''פרדיננד לאסאל''', [[הוצאת עם עובד]], [[תל אביב]] 1984, עמ' 164}}