הבדלים בין גרסאות בדף "דאוגבפילס"

מ (הוספת קישור למפקד אוכלוסין)
הקהילה היהודית בעיר קיימת מאמצע [[המאה ה־18]]. בשנת [[1805]] היו בה כ-800 יהודים, קהילה מגובשת יותר כבר הייתה בשנת [[1847]] ומאז התפתחה הקהילה במהירות, בשנת [[1897]] כבר היו בה כ-32,000 יהודים וב [[1913]] כ-56,000 יהודים. עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה קהילת זו מרכז כלכלי וציבורי חשוב של יהדות רוסיה, היהודים עסקו בעיקר במסחר ובחייטות אך תרומו רבות לפיתוח התעשייה בעיר.
{{ש}}
כיהנו בה רבנים מגדולי הדור. המפורסמים שבהם: מ[[תרל"ט]] עד [[ה' באב]] [[תרמ"ז]] ([[1887]]) כיהן כרב העיר הרב [[ראובן הלוי לוין]] (שכונה ר' ראובן דננבורגר על שם עירו) שהיה רבו של [[הרב קוק]] שנולד בעיר, מגיל בר המצווה ועד פטירת ר' ראובן שהגיע לעיר כשהרב קוק היה בן 13. אחריו כיהן ברבנות הרב [[מאיר שמחה מדווינסק]] כראש קהילת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ורבי [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר) כיהן משנת [[תרמ"ט]] ([[1889]]) כראש קהילת ה[[תנועת החסידות|חסידים]]. עוד כיהנו כרבני העיר, הרב [[אהרן שאול זליג מאירוב]] שהיה לפני ר' ראובן, והרב [[אלחנן הכהן]] שכיהן ברבנות העיר לאחר ר' מאיר שמחה.
 
כמו כן, נולדו בעיר השחקן [[שלמה מיכאלס]], [[יעקב גורדין (פילוסוף)|יעקב גורדין]], [[שאול אביגור]], [[אליעזר שטריך]], [[שרה עזריהו]] ו[[מארק רותקו]]. [[איסר הראל]] גדל בעיר עם משפחתו. הראל מתאר בספרו 'ביטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר: הוא כותב כי בחורף אחד גשום מאוד עלה הנהר המקומי על גדותיו והייתה סכנה גדולה שהמים יפרצו את הסכר ויציפו את העיר. לדבריו, רב העיר, הרב מאיר שמחה, התפלל לאלוקים וביקש רחמים על תושבי העיר. כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, והעיר ניצלה.{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}