שיזוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התנכלות אובססיבית לתמונה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 16:
העור החיוור היה [[סמל סטטוס]], אות לכך שבעליו יכול להרשות לעצמו את מותרות הצל. תפיסת העור הלבן כיפה נבעה ככל הנראה מן העיסוק הרווח של פשוטי העם ב[[חקלאות]], תחת כיפת השמים. אישה מפשוטי העם לא יכלה להרשות לעצמה לשמור על גון עור בהיר, אך אשה עשירה דאגה להדגיש את מעמדה באמצעי זה. ב[[דרום מזרח אסיה]], בחברה חקלאית ברובה, עדיין נוהגות נשים לצאת עם שמשיות על מנת להגן על עורן מן השיזוף.
בעת העתיקה השתמשו נשים בגיר או במינרלים אחרים כדי לצבוע עצמן בלבן, בימי הביניים תפס [[ארסן]] (רעיל) את מקום הגיר כחומר מלבין. בימי מלכותה של המלכה [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]] (המאה ה-16) ציירו נשים "ורידים" כחולים דקים על מצחן לשוות לעורן מראה שקוף. נשים אריסטוקרטיות לא היו יוצאות החוצה ביום שמש ללא שמשייה שתגן על עורן.
כאשר מבקש [[מיגל דה סרוואנטס]] (בספרו [[דון קיחוטה]]) להמחיש את יופייה של עלמה שפוגשים גיבוריו, הוא נמנע מתיאור של איברי גוף ופנים ומסתפק בתיאור שיער סמיך המכסה עור לבן. "ידיה בתוך שערותיה נראו כגושי שלג חלק..." די היה במשפט זה כדי להעמיד בפני הקורא בן המאה ה-17 דמות של "אשת חמודות ואפילו היפה בנשים שחזו בה עד אז..."
| |||