יוסף ברסלבי – הבדלי גרסאות

'''יוסף ברסלבי''' ('''בּרַסלַבסקי'''; [[א' באדר]] [[תרנ"ו]], [[1 באפריל]] [[1896]], [[רומני (אוקראינה)|רוֹמְנִי]], [[פלך פולטאבה]] [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]) – [[ל' בניסן]] [[תשל"ב]], [[14 באפריל]] [[1972]]) היה חוקר [[ארץ ישראל]] ו[[מורה דרך|מדריך טיולים]]. נודע בשל כרכי הסדרה שכתב, '''[[הידעת את הארץ]]'''.

 

יוסף ברסלבסקי נולד בשנת [[1896]] ב[[רומני (אוקראינה)|רוֹמְנִי]] שב[[פלך פולטאבה]] של [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]), בנם של דוד ברסלבסקי{{הערה|{{תדהר|3|1179|דוד ברסלבסקי}}.}} ושרה בת משה יצחק ניימרק. ליוסף עוד 4 אחים וביניהם [[משה ברסלבסקי]].

 

ב-[[17 בפברואר]] [[1909]] נפטר האב דוד והאם החלה לעבוד בחנות מכולת ביפו כדי לפרנס את משפחתה תוך שהיא מסרבת להצעה לקבל [[החלוקה|דמי חלוקה]] (מטעם [[ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב]]). על מנת לעזור בכלכלת הבית, מתחיל יוסף לתת שיעורים פרטיים לתלמידים בנווה שלום ו[[נווה צדק]]. עם סיום בית הספר היסודי ממשיך יוסף את לימודיו ב[[גימנסיה הרצליה]]. לשם כך עליו לצעוד כל יום, בחולות, מיפו לתל אביב.

 

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] [[גירוש יפו (1914)|מגרשים]] הטורקים את כל מי שאינו בעל אזרחות עות'מאנית. בדרך לגירוש מנמל יפו מסתתרת המשפחה בחנות של בן משפחה ב[[רחוב רזיאל|רחוב בוסטרוס]], מתעתמנת למחרת וחוזרת אל ביתה. ב-[[16 באפריל]] [[1916]] נכלא יוסף (עם צעירים נוספים) ב[[בית הסראייה (יפו)|בית הסראייה]] של יפו ונלקח משם למאסר ברמלה אך מוחזר לאחר זמן לביתו.

 

ב-[[12 במאי]] [[1916]] גוייס יוסף ל[[צבא האימפריה העות'מאנית]] ונשלח ברכבת ל[[קושטא]] שם צורף לבית ספר לקדטים. בהשתדלותו של ד"ר [[ארתור רופין]] (שגלה לקושטא) ובסיוען של שגרירויות זרות שובצו רוב המגוייסים היהודים לתפקידי קצונה עורפיים לא קרביים. יוסף נשלח לבית ספר למכונות ירייה בכפר [[ישילקיי|סן סטפנו]] שליד [[קושטא]] (כיום ישילקיי {{אנ|Yeşilköy}}, שכונה בעיר) שם מונה לתפקיד [[מתורגמן]] מגרמנית לטורקית ובחזרה לגרמנית. תפקידו היה לסייע בקליטת מכונות ירייה גרמניות חדשות ולתמוך במערך ההדרכה של החיילים הטורקים עליהן. ב-[[1918]], עם סיום המלחמה, חזר יוסף חוזר ארצה על גבי אוניית פחם כשאיתו חיילים משוחררים נוספים וכן מגורשי יפו ותל אביב (וביניהם [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]], [[[[אליעזר שוחט]] ואחרים).

 

בתום המלחמה עבד כפועל ב[[קבוצת כנרת]] ובקיבוץ [[מרחביה (קיבוץ)|מרחביה]]. לאחר מכן עסק בהוראה ובמקביל השלים את השכלתו.

 

בשנת [[תש"א]] ([[1941]]) נישא לד"ר מרים בת נתן גרינשפן והיה אב לבן ובת.

בתו, [[שרה קליין-ברסלבי]], היא [[פרופסור אמריטה]] ל[[פילוסופיה יהודית]] של ימי הביניים בחוג לפילוסופיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], הנמנית עם חוקרי [[הרמב"ם]].