ויקיפדיה

מארי-ז'וזה נאט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ויקיפדיה באנגלית - הקישור כבר מצורף בצד הערך
שורה 15:
ב-1955 היא עברה עם משפחתה לפריז והשתלמה בה בבית הספר למשחק של [[רנה סימון]].
 
התחלתה בקולנוע הייתה צנועה בצלן של [[דיווה|דיוות]] פחות או יותר נערצות ככאלה כמו [[מרינה ולאדי]], ניקול קורסל, [[מישל מרסייה]] או דניאל גודה.
הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה בסרט הקצר Soir de réveillon ("ערב סילבסטר") משנת 1956 בבימוי ז'יל מרגרטיטיס ובכיכובם של סמי פריי וזאבאטה.{{הערה|שם=resources|1=Ciné-Resources}}
בהמשך הופיעה נאט בתפקידים קטנים בסרטים Crime et châtiment ("חטא ועונשו") (1956) של הבמאי ז'.לאמפן, לצד [[ז'אן גאבן]] ו[[ברנאר בלייה]] או "תנו לי סיכוי" (Donnez-moi ma chance) {{כ}} (1957) בבימויו של לאוניד מוגי. מאז הייתה לה נוכחות קבועה בזירת הקולנוע הצרפתי.
 
את כשרונהבכשרונה הבחין במיוחד במאי התיאטרון רמון רולו בשנת [[1957]], בראותהבראותו אותה משחקת את תפקיד הגברת דה לה פונטן בסרט הטלוויזיה "Les Cinq tentations de La Fontaine" (חמשת הפיתויים של לה פונטן).{{הערה|שם=resources}} הוא שילב אותה בתיאטרון "אדוארד השביעי" כדי שתחליף במחזה "[[סיבוב מסוכן]]" מאת [[ג'.ב. פריסטלי]] את השחקנית [[מילן דמונז'ו]].{{הערה|Cinémotions}} אולם את תפקידה הקולנועי המשמעותי הראשון קיבלה מהבמאי דני דה לה פטלייר בסרט " Rue des Prairies {{כ}} (1959), בו שיחקה את תפקיד בתו של ז'אן גאבן. בהמשך נהגה לשחק בקצב ממוצע של סרט בשנה.{{הערה|שם=פאסק}}
אחר כך שיחקה במערכון של [[רנה קלר]] יחד עם קלוד ריש ואיב אובר. תפקיד אחר, שבהשבו מימשה את כישוריה היה זה של אחותה היריבה של [[בריז'יט ברדו]], בסרט "האמת" (La Vérité) בבימוי אנרי-ז'ורז' קלוזו ושבו הופיעה ליד [[סמי פריי]]. באותה שנה הציע לה מישל דראש תפקיד בסרט " אמלי או הזמן לאהוב" (Amélie oú le temps d'aimer).
 
מישל דראש, ממוצא יהודי, היה בעלה הראשון. למשך 16 שנה (בין 1961–1977) הייתה נאט שחקניתו המועדפת בסרטים כמו "La Bonne occase"(המציאה) {{כ}} (1965), Safari diamants {{כ}} (1966), Élise ou la Vraie Vie "אליז או החיים האמיתיים" (לפי ספר של קלר אצ'רלי) שבו גילמה את בת הזוג של אלג'יראי בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-1950]] בפריז, ו"כנורות הנשף" (Les Violons du bal) (1974) שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר ב[[פסטיבל קאן]], וכן Le Passé simple ("זמן עבר") לצד שחקנים כמו ז'אן סורל, [[ז'אן-לואי טרנטיניאן]], ויקטור לאנו או ברנדט לאפון.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מארי-ז%27וזה_נאט"