בחינת בגרות (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סידור לפי כרונולוגיה |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|אחר=סרט קולנוע
[[קובץ:Matriculation geography test.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחינת בגרות בגאוגרפיה]]
[[קובץ:בחינת בגרות תיכון רוטברג.jpg|ממוזער|בחינת בגרות תיכון רוטברג]]
שורה 189:
* העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה, על פי חומרת המקרה, כפי שתראה לנכון ועדת טוהר הבחינות.
איתור עבירה על טוהר הבחינות יוכל להתבצע במהלך הבחינה על ידי המשגיח או על ידי המעריך, בזיהוי של סימנים חשודים, כגון: פתרון ללא דרך, טעות זהה אצל שני נבחנים, נוסח זהה של תשובה. זאת גם על ידי סדר מקומות הישיבה שמתועד בדו"ח המשגיח.
== מסמכי הלימה לבגרות ==
[[קובץ:מיקודית.png|ממוזער|400px|מיקודית ב[[אזרחות (תחום לימוד)|אזרחות]]]]
בסיום שנת הלימודים, החל מיוני [[2013]], מפורסמים באתר משרד החינוך מסמכי הלימה (עבור שנת הלימודים שאחריה) המפרטים את נושאי הבחינות. מסמכים אלו, המחולקים על פי נושאי הבחינות, פורשים את החומר שיכלל במבחן מתוך [[תוכנית לימודים|תוכנית הלימודים]]. חלק מהחומר הנמצא בתוכנית הלימודים ואמור היה להימצא במבחן, אינו נמצא בהם ולכן לא יופיע במבחן. מסמכים אלו זהים למועד הקיץ ולמועד החורף שאחריו, ומשתנים אחת לשנה בסיום שנת הלימודים. לדוגמה: מסמכי ההלימה שפורסמו ביוני 2013, חלים על מועדי קיץ 2014 וחורף 2015.
לפרסום מסמכי ההלימה שתי מטרות:
* להתאים את מספר שעות הלימוד המוקצות ללימוד המקצוע, לחומר הלימוד בפועל, כך שיילמד רק חלק מתוכנית הלימודים. זאת, בניגוד למטרת המיקוד (שקיים עד מועד חורף 2014), שהייתה לגרום לכך שהתלמידים ילמדו בכיתה את החומר כולו אך ייבחנו רק על חלק ממנו.
* להעלות את אחוזי ההצלחה בבחינה (כגורם המקל על הבחינה).
החל ממועד הבגרויות קיץ [[2011]], הוחלט לא לפרסם מיקוד במקצוע [[מתמטיקה]] וכן בשאלון ה[[מכניקה]] במקצוע [[פיזיקה]], כיוון ששינוי החומר גורם לחוסר בידע הנדרש בהמשך ב[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]], אך לאור אילוצי שעות הלימוד הוחלט להפחית חומר מתוכניות הלימודים.
=== מיקודיות לבגרות ===
'''מיקודית''' (או '''ספר מיקוד''') היא [[ספר לימוד]] לקראת בחינות הבגרות החיצוניות ב[[מדינת ישראל]], המתאים למיקוד שפרסם משרד החינוך (שהוחלף לקראת שנת 2014 במסמכי ההלימה). בשנים בהן פורסם מיקוד, המיקודיות יצאו לאור כשבוע לאחר פרסום המיקוד באתר משרד החינוך. הספרים כוללים תקצירים, שאלות ותשובות בדרגות קושי שונות המקיפות את חומר הלימוד לבחינות הבגרות בהתאם למיקוד שמפרסם משרד החינוך. כמו כן המיקודיות מכילות מספר בחינות במתכונת בחינת הבגרות (רובן שאלות מקוריות של המחברים) פתורות ומוסברות, וגם הנחיות והצעות לייעול הלימוד וביצוע מטלות הבחינה. המיקודיות נכתבו על ידי אנשי [[הוראה]] ו[[אקדמיה]] בעלי ותק רב בהכנה לבחינות הבגרות. הוצאות ספרים רבות מוציאות ספרי מיקוד וביניהן: [[אנקורי (בית ספר)|אנקורי]], [[הוצאת רכס]] ולחמן.
== תהליך כתיבת השאלון ==
תהליך ההכנה וההפקה של שאלון הבחינה מתבצע כחצי שנה לפני מועדה, על ידי המפקח על המקצוע, יחד עם עוד 5–6 מורים, כשבאותה שנה הם אינם מגישים תלמידים לבגרות. לאחר שהבחינה עוברת את כל האישורים הרלוונטיים היא מתורגמת לערבית במידת הצורך ומועברת למדפיס הממשלתי, שם היא נמצאת רוב הזמן. ראשית מתבצעת הכנת טיוטת שאלון ודגם תשובות בישיבות "'''ועדת השאלון'''" – כל אחד מחברי הצוות מגיש שאלות שהכין (בחלק מן המקצועות נעשה שימוש במאגר שאלות קיימות), ובפגישות הם פותרים אותן, על מנת לבדוק את הזמן הנדרש לפתרון, רמת השאלה ואינדיקציה לטעויות. אם השאלה איננה ברמה המתאימה (קלה מידי לרמה הנבחנת או קשה מידי) נערכים בה שינויים כדי להתאים אותה לרמה. לאחר סיום בניית השאלות והפרקים בשאלון, נערכים בדיקה של המבנה הלשוני והמבנה של השאלות. לאחר מכן, לאחר עריכה ראשונה, עוברת הטיוטה מספר אישורים, בין השאר על ידי מורים ותיקים והמפמ"ר, עד לאישור הסופי, אז השאלון '''מוקלד ומודפס''' בבית דפוס ונשמר בכספות עד למועד הבחינה.
[[כתיבה טכנית|כתיבת]] הבחינה, הקלדתה ו[[עריכה לשונית|עריכתה]] נעשית על ידי אנשים שונים, כאשר ישנם בעלי תפקיד להקליד את הבחינה לפי המבנה, תוך הקפדה על [[הגהה]] – שמירה על שימוש בעברית תקינה ועל ניסוח ברור וחד משמעי, [[כתיב]], [[פיסוק]] (כולל שימוש בתווים תקניים בהתאם לשפת הטקסט, בעיקר ב[[קו מפריד]] ו[[מקף]], שמירה על [[הזחה|הזחות]] וריווח ומבנה מסמך קריא), שימוש בשרטוטים, גרפים, או קטעי קוד בהתאם לבחינה.
== מניעת זיופים והדלפות ==
[[קובץ:Ha'Madpis Ha'Memshalti.gif|שמאל|ממוזער|250px|ה[[סמליל]] של [[בית דפוס|בית־הדפוס]] "המדפיס הממשלתי"]]
במשרד החינוך נוקטים במספר צעדים למניעת זיופים והדלפות:
* שאלוני הבגרות ומחברות הבחינה מודפסים ב[[בית דפוס|בית־הדפוס]] "[[המדפיס הממשלתי]]" שבבעלות מדינת ישראל.
* הדפים שמהם עשוי השאלון מסומנים בסימנים אדומים וכחולים, כנהוג במסמכים רשמיים אחרים של מדינת ישראל.
* מחברות בחינה מהודקות בסיכת אומגה ומצוידות בפס טשטוש פנימי (שאין לכתוב עליו) המיועדות לסריקה.
* מידות הדפים שבהם נעשה שימוש הן מידות מיוחדות, אך נראות כמידות מוכרות:
:השאלון נראה לכאורה בנוי מדפי [[ISO 216|A5]] כאשר מקופל או [[A4]] כאשר פרוש, אך מידתו גדולה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 249 × 352 mm בצורתו הפרוסה.
:מחברת הבחינה כרוכה בבריסטול, דפי הכתיבה הם שורות/משבצות, דפי משבצות שמסומנים עליהם גם שורות במרווח של 2 משבצות, וגודל הנייר הנראה לכאורה עשוי מדפי [[A4]] כאשר מקופל או [[ISO 216|A3]] כאשר פרוש, בנוי ממידה קטנה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 289 × 386 mm בצורתו הפרוסה.
* כאשר מדובר בבחינת בגרות ממוחשבת, קובץ הבחינה המוצפן ניתן להורדה רק כחצי שעה לפני הבחינה. הסיסמה לכניסה לבחינה מתפרסמת רק כרבע שעה לפני תחילת הבחינה.
* בניית הבחינה נעשית בפיקוח ושמירה על סודיות, במהלך כתיבת הבחינה נערכת [[בקרת איכות]].
* השאלון נשמר בכספות עד למועד הבחינה.
* השאלונים מועברים ישירות אל בתי הספר בעזרת דואר שליחים.{{הערה|[http://edu.gov.il/owlHeb/Tichon/BechinotVbagruyot/BechinotAbagrut/Pages/Dovrut.aspx]}} עד קיץ 2015, הועברו השאלונים 24 שעות טרם מועד הבחינה לסניפי [[דואר ישראל]] במעטפות סגורות. ביום הבחינה מועברים השאלונים לבתי הספר, כשהמנהלים מחויבים לפתוח את המעטפות דקות ספורות לפני תחילת הבגרות ולחלקם לנבחנים.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4656530,00.html מהמדפיס לבתיה"ס: מאיפה הודלפה הבחינה?]}}
למרות אמצעי שמירת הסודיות, בחינות בגרות הודלפו מספר פעמים לאורך השנים, במקרים בהם זה התגלה נערכה [[חקירה משטרתית]] על גנבת השאלות ועבירה על "טוהר הבחינות".
== בעלי תפקידים בעת הבחינה{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/C9E209C8-F865-47EB-BCD6-C8CC0C76A749/120253/TafkidimExamsWin2011.pdf ממלאי תפקיד בעת קיום הבחינות]}}{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/8D38F9ED-ED30-4164-AC6C-4450C8E5F3FB/138482/NohalHashgahaWin2013.pdf נוהלי השגחה]}} ==
=== רכז הבחינות ===
הרכז הוא אחראי מטעם הנהלת בית־הספר על ארגונן ועל ביצוען התקין והמסודר של בחינות הבגרות הנערכות בתחומי בית־הספר (או במרכז בחינה בתיאום עם אגף הבחינות) ומייצג גם את משרד החינוך. הרכז הוא עובד בית־הספר וחבר בכיר בצוות הפדגוגי הבית־ספרי אשר ימונה לעניין זה על ידי מנהל בית־הספר. הרכז ממונה על בעלי התפקידים האחרים לצורך קיום הבחינות, כמו המשגיחים.
=== רכז מחשוב ===
אחראי על הורדת קובצי הבחינות הממוחשבות, על התנהלות תקינה במהלך הבחינה ועל העלאת קובצי הבחינות לשרת הבחינות הארצי.
=== סגן רכז בחינות ===
מסייע לרכז הבחינות.
=== מרכז השגחה ===
המרכז אחראי על ניהול תהליכי השגחה בבית הספר:
* על הגעת כל המשגיחים כנדרש
* גיוס חוסרים בזמן אמת ושחרור משגיחים עודפים
* סיור בין כל חדרי הבחינות
* סיוע למשגיח בהעברת תיקים לקדמת הכיתה
* סיוע לרכז הבחינות בשיבוץ משגיחים בכיתות
* אחראי לדיווח נוכחות משגיחים
המרכז כפוף להוראות מנהל בית־הספר ומרכז הבחינות.
=== משגיח ===
המשגיח אחראי על השגחה בזמן הבחינה, שמירה על טוהר הבחינות וסיוע בארגון הבחינה בחדר הבחינה (כמו חלוקת המדבקות והמחברות, מילוי טופס המשגיח וחלוקת דפים נוספים במידת הצורך) בו הוא הוקצה והקפדה על ביצועה התקין. עליו להקפיד על עבודה עצמאית של כל נבחן ושמירה על הסדרים שנקבעו. בכל חדר בחינה ישנו משגיח אחד בלבד. הוא כפוף לרכז הבחינות. עם תחילת הבחינה ירשום המשגיח על הלוח את שעת ההתחלה, ובמהלכה ירשום כל חצי שעה כמה זמן נותר עד לסיומה.
=== משגיח תורן ===
תפקידו ללוות נבחנים מכיתת הבחינה. נבחן רשאי לצאת ולחזור לחזר הבחינה בליווי משגיח תורן בלבד. כמו כן, הוא גם מאפשר קיום קשר בין כיתות הבחינה לבין רכז הבחינות.
=== נאמן ===
איש צוות מנהלה המסייע מנהלית ביום הבחינה בהעברת השאלונים מהבנק ובמסירת מחברות הבחינה לתחנת הקליטה / למרב"ד.
=== בעלי תפקידים המסייעים לנבחנים בעלי הקלות ל[[לקות למידה|לקויי למידה]] ===
==== משעתק ====
המשעתק מסייע לנבחן באמצעות כתיבה זהה לתוכן שנרשם על ידי הנבחן בכתב יד קריא על ידי הקראה של התשובות על ידי הנבחן מתוך המחברת.
==== הכתבה לבוחן נייטרלי ====
הבוחן כותב את התשובות של הנבחן כפי שהוקראו על ידו במדויק למחברת הבחינה, בכתב יד קריא.
==== מקריא ====
המקריא מסייע לנבחן בהקראת שאלון הבחינה.
== בדיקת הבחינות וערעור ==
שורה 208 ⟵ 271:
=== תהליך הבדיקה ===
הבחינות נבדקות על ידי '''מעריכים''', מורים שמלמדים את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגישים לבגרות במקצוע שהועסקו לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. בתהליך בו נעשה מיון של המחברות למעריכים דואגים שמחברות מבית ספר אחד יועברו למורים שאינם מלמדים באותו בית ספר, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה
משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך.
שורה 223 ⟵ 286:
נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.
== בחינות בגרות מתוקשבות ==
שורה 270 ⟵ 300:
בחינות הבגרות המתוקשבות מתבצעות בסביבת הבחינות המתוקשבות iTest.
== טענות כנגד הבחינה{{הערה|1=[http://bagrut21century.wordpress.com/2012/07/30/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A1/ בחינות הבגרות – הצעה לביטול הבחינות (נוסח סופי)]}} ==
| |||