בגידה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 29:
כך, למשל, העיר [[בורדו]] שבדרום [[צרפת]] הייתה בשלטון מלכי [[אנגליה]] בכל תקופת [[מלחמת מאה השנים]]. מבחינתם של תושבי בורדו, "נאמנות" במלחמה זאת הייתה לסייע ככל יכולתם בניסיונו של מלך אנגליה לכבוש את צרפת, ו"בגידה" - לסייע בדרך כלשהי למלך צרפת בניסיונו להדוף את ההתקפה האנגלית.
הגדרת הנאמנות, ועמה הגדרת הבגידה, השתנתה בצורה מהותית עם שקיעת ה[[פיאודליזם]] והעברת מוקד ה[[ריבונות]] מן המלך אל ה[[עם]]. הדבר הומחש בצורה דרמטית על ידי שני מהפכנים - [[ אוליבר קרומוול|קרומוול]] ב[[בריטניה]] ו[[רובספייר]] ב[[צרפת]]. שניהם הובילו בארצותיהם מהלך של קביעה פוליטית ומשפטית כי המלך חייב בנאמנות לעם, וכי אם הפר נאמנות זאת הוא עשוי לעמוד לדין באשמת בגידה ולהיות מוצא להורג - כפי שאכן קרה למלכים [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] ב-[[1649]] ו[[לואי השישה עשר]] ב-[[1793]].
העברת מוקד הנאמנות מן המלך אל העם חייבה הגדרה של "העם" על פי המאפיינים שקבעה ה[[לאומיות]] המודרנית (שפה, טריטוריה, תרבות, היסטוריה משותפת וכו'), ומעתה נדרשה מהאדם נאמנות כלפי בני עמו, כלומר הציבור של אלה שחלקו עמו מאפיינים אלה – וכלפי הממשלה המייצגת את העם (או מתיימרת לייצג אותו). בכל עימות נדרש האדם מעתה להתייצב לצד עמו וממשלתו כנגד עמים אחרים וממשלותיהם, ומי שלא עמד בחובת נאמנות זאת הפך להיות "בוגד בעמו" במשמעות המודרנית של המונח.
| |||