פרדריק בנטינג – הבדלי גרסאות

|תרומות עיקריות=גילוי ה[[אינסולין]]

|ענף מדעי=[[רפואה]]

|מדינה=[[קנדה]]}}

[[קובץ:Cases before and after insulin treatment Wellcome L0031615.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ילדה שטופלה באינסולין: לפני (משמאל) ואחרי (מימין)]]

במקביל, חקר את [[מטבוליזם]] ה[[סוכר]] ואת מחלת ה[[סוכרת]], לאחר שכבר נמצא כי חוסר ב[[הורמון]] האינסולין (המופק על ידי [[איי לנגרהנס]] בלבלב) גורם אותה. מאחר שלא ניתן לספק לסוכרתיים אינסולין באמצעות הפה, ניסה בנטינג לתת אותו כ[[זריקה]], לאחר שמיצה אותו יחד עם עוזרו [[צ'ארלס בסט]]. באוגוסט [[1921]], בעת שהממונה על המעבדה, פרופ' [[ג'ון מקלאוד]], היה בחופשה, בנטינג מיצה לראשונה את החומר מאיי לנגרהנס והוכיח את חשיבותו כאינסולין על ידי [[ניסויים בבעלי חיים|הזרקתו לכלבים סוכרתיים]], והורדת רמת הסוכר בדמם. בתוך כחודשיים, מיצו השניים אינסולין טהור יותר (בעזרת הביו-כימאי [[ג'יימס קוליפ]]), וניסו אותו על ילד סוכרתי בן 14 (ליאונרד תומפסון) – שרמת הסוכר שבדמו ירדה מיד. בפברואר [[1922]] פורסם הגילוי ושנה מאוחר יותר הוענק [[פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה]] לבנטינג{{הערה|בנטינג הוא הזוכה הצעיר ביותר בפרס: {{nrg|אסף גולן|זוכי נובל לרפואה: על טיפול במלריה ובמחלת "איש הפיל"|728/985||1|2}}}} (שחלק אותו עם בסט) ולג'ון מקלאוד (שחלק אותו עם קוליפ). האינסולין שהתגלה, החל להיות מיוצר באופן מסחרי מיד לאחר מכן ולהציל את חייהם של הסוכרתיים.

 

 

בנוסף לעיסוקו באינסולין, הוא עסק בציור נופי קנדה ולמטרה זו עשה טיולים להרים ואף לאזורים הארקטיים. בנטינג נישא למריון רוברטסון בשנת [[1924]] ונולד להם בן ב-[[1928]]. הם התגרשו בשנת [[1932]] ובנטינג נישא בשנית ב-[[1937]] להנרייטה בול. ב-[[21 בפברואר]] [[1941]] נפצע בנטינג בתאונת מטוס שהתרסק, ומת מפצעיו לפני שהגיעה אליו עזרה.