לורדים לימי חייהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 12:
בתקופה הקדומה של הפרלמנט הבריטי, יכל המלך לזמן לפרלמנט אדם מבלי שהייתה עליו החובה לזמנו פעם נוספת לפרלמנט אחר. בהמשך, התקבל הנוהג כי משאדם זומן פעם אחת לפרלמנט להשמיע את דעותיו, ניתנה לו זכות זו לכל ימי חייו, ואף הזכות הפכה לזכות המועברת בירושה.
 
על אף הורשת התארים שהחלה עוד בתקופה קדומה, המשיכו המלכים, במקביל להענקת תארים הניתנים לירושה, גם להעניק תארים לחיים, אולם הדבר נעשה לעיתים נדירות ביותר. כך בתקופה שבין מלכותו של המלך [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|ג'יימס הראשון]] לבין מלכותו של המלך [[ג'ורג' השני, מלך בריטניה|ג'ורג' השני]] ([[1603]]–[[1760]]) הוענקו רק 18 תארים לחיים - כולם הוענקו לנשים, אשר לא יכלו להצביע בבית הלורדים על אף תואר זה.
 
בשנת [[1856]] הגיע בית הלורדים למסקנה כי נדרשים בבית הלורדים לורדים בעלי השכלה משפטית, בשל הסמכויות השיפוטיות של בית הלורדים, ומאידך לא רצו להרחיב את מספר הלורדים. מסיבה זו הוחלט שה[[שופט]] סר [[ג'יימס פארק]] (James Parke) יקבל תואר לחיים, אולם לאחר בחירתו קבע בית הלורדים כי רק לורדים בעלי תואר העובר בירושה יכולים לשבת בבית הלורדים, והותר לו לכהן בבית הלורדים רק מכוח תואר העובר בירושה.