מערבית – הבדלי גרסאות

על פי הממצאים שבידינו, המערבית, על אף קדמותה, הייתה סוג זניח בתקופות הקדומות של הפיוט בארץ ישראל.{{הערה|שם=נחמתא}} בתקופה הקדם-קלאסית (עד [[המאה השישית]]), היה הסוג נדיר למדי, והשימוש בו נתרבה בתקופה הקלאסית של הפיוט (מהמאה השישית ועד [[המאה התשיעית]]). אך גם אז, לא נמצאו כל מערביות לשבתות רגילות או לימי חול, ומעטות ל[[שבתות מיוחדות]].{{הערה|ראה למשל קובץ מערביות לתלת דפורענותא ושבע דנחמתא במאמרו של זולאי הנזכר לעיל, הוא משייך אותן לתקופה הקלאסית.}} עיקר השימוש במערביות היה ככל הנראה בחגים, שבארץ ישראל נהגו לעטר את תפילות ערבית שלהם בפיוטים רבים.{{הערה|פליישר, שם.}} בתקופה המאוחרת יותר שוב התמעטה אמירת המערבית.{{הערה|פליישר, שם, עמ' 290.}}

 

במנהגי אשכנז ביטלו את אמירת המערבית ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]], מלבד ב[[יהדות וורמייזא|וורמייזא]], בה אמרו מערביות בלילות ראש השנה.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה}}{{הערה|למנהג ייחודי זה של קהילת וורמייזא ניתנו טעמים שונים, כמובא ב[[מהרי"ל]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=76 תפלת ראש השנה].}} המערביות הודפסו בוורמייזא בחוברת מיוחדת כיוון שלא הופיעו במחזורים הרגילים.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42658 החוברת] ב[[היברובוקס]].}} גם ב[[נוסח צרפת]] נאמרה מערבית בראש השנה, אך לא ביום כיפור.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה|דניאל גולדשמידט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21790&st=&pgnum=30 מחזור לראש השנה עמ' לא].}} למעשה אמירת מערבית ביום כיפור נותרה רק ב[[נוסח רומניא]].{{הערה|נדפסה במבוא של [[דניאל גולדשמידט]], [https://www.beureihatefila.com/files/Goldschmidt_Machzor_Yom_Kippur.pdf '''מחזור ליום כיפור''' כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם], עמ' לג–לד. הוא נמצא גם בקצת כתבי יש של [[נוסח איטליה]].}}