|
|כיתוב=התפשטות הצונמי באוקיינוס ההודי}}
[[קובץ:2004-tsunami.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצונמי בעקבות הרעש]]
'''רעידת האדמה והצונמיוהצונאמי באוקיינוס ההודי''' (גם '''הצונמיהצונאמי של 2004'''), שאירעו ב-[[26 בדצמבר]] [[2004]], הייתה [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר בעת המודרנית. עוצמתה הגיעה לדרגה 9.1 ב[[סולם מגניטודה לפי מומנט]], והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 [[פצצת אטום|פצצות אטום]] מהסוג ש[[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הוטל על הירושימה]]. רעידת האדמה התרחשה ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] בקרבת חופו הצפון מערבי של האי [[סומטרה]] שב[[אינדונזיה]] ועוררה גלי [[צונאמי|צונמי]] אדירים. גלים אלו גבו, על פי ההערכות, את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, וזרעו חורבן והרס בכפרים רבים ובערים רבות באזורים נרחבים לחופי האוקיינוס ההודי. למעלה ממיליון וחצי אנשים נותרו ללא קורת גג בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה אף גדול מ-300 אלף.
על אף שגלי צונמיצונאמי מכים באופן מסורתי באזור [[טבעת האש]], לא הייתה המוכנות לקראתם בחופי האוקיינוס ההודי גדולה, מה שהעלה את מספר הנספים. מצב זה הביא לכך שלמרות איתור לווייני של גלי הצונמי על ידי ארצות הברית, לא ניתנה אזהרה למרבית המדינות שנפגעו (לגבי חלקן היא לא הייתה אפקטיבית בכל מקרה עקב הזמן הקצר עד לפגיעה). המדינה היחידה שבה נערכה התארגנות משמעותית הייתה [[קניה]], ולכן מספר הנספים בה היה קטן יחסית לעומת [[סומליה]] שבה אין שלטון מרכזי ולכן לא נערכה מראש. על אף ריחוקה של סומליה, הנמצאת 4,500 ק"מ ממוקד הרעש, נספו בה למעלה ממאה אנשים. <BR>
את עיקר המחיר שילמה [[אינדונזיה]], שבה קיפחו חייהם למעלה מ-166,000 איש. אלפי הרוגים דווחו גם ב[[סרי לנקה]], [[הודו]] ו[[תאילנד]].
מספר [[גאופיזיקה|גאופיזיקאים]] אמריקנים טענו שלרעש אדמה זה היו השלכות כלליות נוספות, כמו יצירת תנודה קטנה של [[כדור הארץ]] בצירו, ותזוזת כמה איים באינדונזיה כמה עשרות מטרים אופקית או אנכית.
==נסיבות היווצרות הצונמיהצונאמי==
גלי הצונמיהצונאמי נוצרו כתוצאה מתנועה של שני [[לוחות טקטוניים]] בקליפת [[כדור הארץ]] זה לקראת זה ב[[אזור הפחתה]]. [[הלוח האירו-אסיאתי]], ש[[הלוח ההודי]] נכנס מתחתיו כבר עידן ארוך, והיה נתון בשל כך בלחץ כבד, זז כלפי מעלה ושחרר אנרגיה רבה עם פריקת הלחץ שנוצר ביניהם. תזוזה זו של הלוח העליון כלפי מעלה שחבטה במים, גרמה לגל סייסמי רב עוצמה במים, שהחל לנוע לכמה כיוונים. מאחר שרעידת האדמה אירעה באגן ימי הסגור משלושה עברים, [[מפרץ בנגל]], הגל לא היה יכול להתפרס ולהיחלש אלא רק לנוע במהירות הולכת וגוברת אל עבר החופים, עד כדי 930 קמ"ש במקומות מסוימים. כמו כן עוצמת ההרס הוגברה בשל העובדה שקרקעית האוקיינוס ההודי שטוחה יחסית ולכן לא האטה את גלי הצונמיהצונאמי, וכמו כן כמעט ואין באוקיינוס ההודי [[מדף יבשתי]] שיכול היה להקטין משמעותית את עוצמת גלי הצונמיהצונאמי ואת ההרס שנגרם מהם.
כשהגל, שתנועתו כלפי מטה מקבילה לתנועתו כלפי מעלה, הגיע אל החוף, הכה חלקו התחתון בקרקעית ולכן קטנה מהירותו. המים מחלקו האחורי של הגל אגפו את הגל המתנפץ משני צדדיו, ויצרו קיר מים. קיר המים הכה ביבשה בעוצמה רבה, גרם הרס וחורבן, השליך אנשים ששהו על חוף הים תוך שניות למרחק של מאות מטרים מהחוף, ושב וחזר לים תוך שהוא סוחף עמו כל מה שנקרה בדרכו, מבנים, אדמה ואנשים.
|
