פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 8 בתים ,  לפני חודש
לצד יתרונות הרגולציה בהסדרת השוק, לרגולציה ישנה גם עלות כלכלית אצל המפוקחים והמפקחים. בנוסף, בסביבות בהם הרגולציה היא מורכבת או עודפת ישנה נטייה{{הערה|Corruption around the world: Causes, Consequences, Scope, and Cures http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/wp9863.pdf], אתר ה־IMF {{אנגלית}}}}{{הערה|1=http://www.globes.co.il/serveen/globes/docview.asp?did=1000345809 Regulation begets corruption, Avi Hein, globes.co.il 26/5/2008}} להתפתחות [[שחיתות שלטונית]] המתאפיינת בהסתייעות במתווכים ובתשלומים ישירים ועקיפים ([[שוחד]] כספי ממש, הבטחות העסקה לאחר התפקיד, ועוד) לפקידים במנגנון הרגולציה, ולגורמים ברשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת, האמונים על שינויי הרגולציה ופירוש הרגולציה, וזאת על-מנת להקל ברגולציה על עסק ספציפי או להקשות ברגולציה על מתחריו של אותו עסק.
 
בישראל נשמעת תדיר הטענה מצדם של בעלי עסקים ותעשיינים שבישראל יש משטר של עודף רגולציה בתחומים רבים. בדירוגי השוואה פומביים ישראל מדורגת נמוך מאוד ביחס לכדאיות ביצוע עסקים, וביחס לסרבול ביורוקרטי (הנוצר מעודף הרגולציה) - ובשנים האחרונות דירוג ישראל נופל בדירוגים אלו. מקובל להעריך שבין 2007 ל-2013 השתרשה עודף רגולציה בישראל בתחומים הקשורים לשוק ההון. ישראל אף מדורגת במקומות לא מחמיאים בדירוג קלות עשיית העסקים של הבנק הבינלאומי, וב[[מדד השחיתותתפיסת הבינלאומיהשחיתות]].
 
למרות השימוש במונח "עודף" רגולציה, חלק ניכר מהשיח סביב הרגולציה עוסק באיכותה ולא בהכרח בכמות או בהיקף שלה.{{הערה|שם=מדריך הערכת השפעות רגולציה|משרד ראש הממשלה, [http://regulation.gov.il/uploads/reports/7/RIAGUIDE_opt.pdf המדריך הממשלתי להערכת השפעות רגלציה], 2015}} לכן מדינות רבות, וישראל ביניהן, שמות דגש על שיפור איכות הרגולציה החדשה באמצעות שיטות לחיזוק תהליכי קבלת ההחלטות, התבססות על כלי [[רגולציה של סיכונים|ניהול סיכונים]] וניתוח ההשפעה המערכתית הצפויה של שינויים ברגולציה.{{הערה|שם=Building an Institutional Framework|OECD, [http://www.oecd.org/gov/regulatory-policy/40984990.pdf Building an Institutional Framework for Regulatory Impact Analysis (RIA)], 2008}}