כריסטיאנה ניסליין-פולהרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
אחרי בחינות הבגרות בתיכון שילר בפרנקפורט, התחילה בשנת [[1962]] ללמוד ביולוגיה ב[[אוניברסיטת פרנקפורט|אוניברסיטת "יוהאן וולפגנג פון גתה" של פרנקפורט. ב-[[1964]] עברה ללימודי [[ביוכימיה]] ב[[אוניברסיטת טיבינגן]] .
===פעילותה המדעית והאקדמית===
כיום היא מנהלת את מחלקת ה[[גנטיקה]] ב[[מכון מקס פלאנק]] ל[[ביולוגיה התפתחותית]] בעיר. את פרס נובל, אותו חלקה עם שני ביולוגים [[ארצות הברית|אמריקניים]], ([[אריק וישאוס]] ו[[אדוארד לואיס]]) קיבלה עבור מחקריה בביולוגיה התפתחותית ב[[זבוב הפירות]] (''Drosophila melanogaster'', אחד מ[[אורגניזם מודל|אורגניזמי המודל]] העיקריים בגנטיקה), ועבור גילוי קבוצה של [[גן (ביולוגיה)|גנים]] בעלי חשיבות עליונה בקביעת המיקום של ה[[איבר]]ים השונים ב[[אורגניזם|ייצורים חיים]]: גני [[הומאובוקס]] (Homeobox). מאוחר יותר התגלה כי לגנים אלו יש גנים מקבילים במרבית [[בעלי חיים]]; מכאן שהמחקר הוא בעל פוטנציאל רב להבנת תהליכי התפתחות ו[[אבולוציה]].
ניסליין-פולהרד הייתה מהראשונים שיזמו ניסויים ביולוגיים רחבי היקף ועתירי משאבים ותקציב, כשלפני כן היו מרבית הניסויים צנועים ובקנה מידה קטן. ניסליין-פולהרד יצרה [[מאגר מידע]] עצום העוסק ב[[מוטציה|מוטציות]] בזבוב הפירות, אותן יצרה ב[[מעבדה|מעבדתה]] באופן כמעט תעשייתי; המספר הרב של המוטציות תרם ליצירת נקודת מבט רחבה בכל הנוגע לגנטיקה של הביולוגיה ההתפתחותית.
| |||