הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 7 חודשים
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
עוד בצעירותו חיבר הרמב"ן פירוש ל[[ספר איוב]].<!-- ??? -->{{מקור}} מאוחר יותר, עדיין בהיותו בספרד<!-- בתאריך לא ידוע -->, חיבר את פירושו המפורסם ל[[חמשה חומשי תורה]]. כמו כן חיבר הרמב"ן פירושים גם לספר שיר השירים<!-- למה לא כולם מזכירים את זה?? --> ול{{תנ"ך|ישעיהו|נג}}.
 
עם עלותו ל[[ארץ ישראל]] ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות התרשמותו מה[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]] או ממצאים שנתגלו לעיניו.{{הערה|למשל, מטבע מתקופת בית שני שנתגלה לעיניו, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם. ראו: {{JSTOR|דוד שניאור|תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה|23979181|שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כ"ג‎ג (תשע"ד 2014), עמ' 263-277263–277 }}}} רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).
 
פירושו המונומנטלי ל[[תורה]] התפרסם מאוד. הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו [[רשב"ם]], נכדו של [[רש"י]], כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, רמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים.
[[קובץ:RAMBAN232.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הרמב"ן על גבי קיר הכניסה לבית כנסת הרמב"ן, ב[[רובע היהודי]]]]
 
לפי המסורת רמב"ן למד את חכמת ה[[קבלה]] מאדם הנקרא 'בן בלימה', וייצג אסכולה שונה מהאסכולה הקבלית של מקובלי גירונה, הרבנים [[עזרא ועזריאל בני שלמה]]. אזכורו של 'בן בלימה' מופיע בביאור קדום לפירוש הרמב"ן.{{הערה|ביאור לפירוש הרמב״ן, ווארשא תרל"ה, כט ע"ב; [[גרשום שלום]], ראשית הקבלה עמוד 224}} וכן הוא מובא על ידי רבי [[מאיר אבן סהולא]], רבי [[יהושע אבן שועיב]] ורבי [[שם טוב גאון]], והוא מוזכר כתלמיד אחר של רבי [[יצחק סגי נהור]]. גם רבי [[יצחק דמן עכו]] מעיד ש"אין קבלתו [של רבי עזריאל] אחת ושוה עם קבלת הרמב"ן.{{הערה|מאירת עיניים, פרשת ויקרא}} גרשום שלום משער ש'בן בלימה' הוא [[שם עט]], מאחר ששם כזה אינו מצוי אצל בני ספרד. לדבריו נראה שהיה לתלמידי הרמב"ן טעם כמוס להסתיר שם רבו זה של הרמב"ן שממנו קבל כוונות התפלה, ובדו לו שם מסתורי מלשון עשר הספירות.{{הערה|קריית ספר שנה ו עמוד 390}} [[בן ציון דינור]] משער ש'בן בלימה' הוא רבי [[יונה גירונדי]].{{הערה|תולדות ישראל, סדרה שנייה כרך שני ספר רביעי, עמוד 424}}. [[יוסף דן]] משער שאולי מדובר דווקא בר' עזריאל{{הערה|{{צ-ספר|שם=יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית כרך ח'|מו"ל=זלמן שזר|שנת הוצאה=}}}}
 
הרמב"ן, בשונה ממקובלי גירונה, היה קנאי לסודיותו של הידע הקבלי, על כן אין בידינו יחידות טקסטואליות רחבות היקף שבהן מפרט הרמב"ן את משנתו הקבלית. בפירושו לתורה שתל הרמב"ן את סודותיו הקבליים והסווה אותם בתוך דבריו. במבוא לפירושו לתורה כותב הרמב"ן שהקורא הרגיל לא יוכל להבין את רמזיו הדקים בעניינים אלה ורק בעל מסורת קבלית יוכל לרדת לעומקם. סמכותו ההלכתית של רמב"ן תרמה רבות להתפשטות הקבלה.